עקרון פֶּרְמָקַלְצ'ר #1: 'התבוננות ואינטראקציה'

"התבונן עמוקות בטבע, ואז תבין דברים טוב יותר." - אלברט איינשטיין

האט והתבונן

• הקדש זמן להתבוננות, שים לב לדפוסים, מחזורים וקשרים בין אלמנטים שונים.
• שים לב לפרטים עדינים שיכולים לחשוף תובנות חשובות.
• התבונן במהלך עונות שונות כדי להבין את השינויים הדינמיים בו.

אתה יודע, בעולם המהיר שלנו, כל כך קל לרוץ דרך הדברים בלי להקדיש זמן להטמיע אותם כמו שצריך. אבל כשמדובר בעבודה עם האדמה, הגישה הסבלנית והמתבוננת הזאת היא פשוט יקרת ערך. שמתי לב שככל שאני מאט ופשוט יושב בשקט, ומתבונן בכל הפרטים הקטנים, כך אני מתחיל לראות דפוסים וקשרים מדהימים.

לדוגמה, יש מקום אחד בגינה שלי שאני אוהב פשוט לשבת בו ולראות מה קורה. במבט ראשון, זה אולי נראה כמו חלקת אדמה וצמחים רגילה. אבל ככל שאני מתבונן יותר, כך אני שם לב לכל האינטראקציות המרתקות האלה - האופן שבו מיני הצמחים השונים תומכים זה בזה, האופן שבו החרקים והציפורים נעים במרחב, והשינויים העדינים באדמה ככל שהעונות משתנות.

התובנות האלה לא מגיעות רק מלהסתכל על דברים ברגע נתון. אני גם נוהג לחזור לאותם מקומות בזמנים שונים בשנה, כדי שבאמת אוכל להבין איך המערכת כולה עובדת.

אני זוכר שפעם הייתי שם בסוף החורף. התחלתי לשים לב לכל הסימנים הקטנים של החיים - האופן שבו הזרעים מונחים באדמה, מחכים לגשם כדי לנבוט, והניצנים הקטנים על הענפים, שיודעים שבקרוב הם יתעוררו לחיים. זו הייתה תזכורת טובה שגם כשנראה שהכל שקט על פני השטח, יש חיוניות מדהימה שמתרחשת מתחת.

מיפוי וניתוח

• תיצור מפות ותרשימים מפורטים כדי לדמות את המאפיינים של השטח, המשאבים, וזרימות האנרגיה שבו.
• תנתח את המיקרו-אקלים של האתר, האדמה, המים, ותכונות מפתח אחרות.
• תזהה נקודות חוזק קיימות, אתגרים והזדמנויות חדשות.

תשמע, הדבר הראשון שאתה צריך לעשות כשאתה מתחיל פרויקט פרמקלצ'ר הוא להבין מה יש לך בשטח. בשביל זה, אני ממליץ לעשות מפות ותרשימים מפורטים. זה כאילו אתה בונה תכנית, אבל לא לבית אלא לעולם הטבעי.

קודם כל, לך לטייל באזור שלך. תביא מחברת ותתחיל לכתוב ולהתבונן. תשים לב לכל דבר - הצמחים, סוגי האדמה, מקורות המים, הבניינים, השבילים, הכול. זה יכול להרגיש קצת כמו עבודה של חוקר, אבל זה לגמרי שווה את זה.

אחרי שתסיים לסייר, תעשה מפת חיבור שמראה איך כל הדברים קשורים אחד לשני. כשתראה את התמונה הגדולה, תוכל להתחיל להבין איפה יש פוטנציאל ואיפה יש בעיות.

אבל זה לא נגמר שם. חוץ מהמפה הפיזית, צריך להבין גם את המיקרו-אקלים של המקום. אני מדבר על דברים כמו כמה שמש יש במהלך היום, מאיפה מגיעה הרוח, איך משתנות הטמפרטורות עם הזמן. זה פרטים שיכולים ממש להשפיע על איך תתכנן את מערכת הפרמקלצ'ר שלך.

בסוף, תסתכל על המפה שלך ותשאל את עצמך: איפה האזורים החזקים? איפה יש אתגרים? איפה יש הזדמנויות לשיפור? ברגע שיש לך את כל המידע הזה, אתה יכול להתחיל לתכנן איך להפוך את המקום שלך ליותר בר קיימא, יעיל, ותואם את הטבע.

מעורבות עם הקרקע

• תפעל ישירות עם הקרקע באמצעות פעילויות כמו גינון, ליקוט, או פשוט לבלות זמן בטבע.
• תנסה התערבויות בקנה מידה קטן ותראה איך המערכת מגיבה.
• תלמד מהקרקע ותן לה להנחות את ההחלטות התכנוניות שלך.

אתה יודע, בימים האלה כל כך קל פשוט להסתכל על העולם הטבעי מרחוק. אבל בפרמקלצ'ר, הרעיון הוא באמת להפשיל שרוולים ולהיות משתתף פעיל במערכת. זה אומר לעשות דברים כמו גינון, שתילה, או סתם לבלות זמן בטבע.

אז איך זה נראה אצלי? קודם כל, אני יוצא לגינה ושותל כל מיני עצי פרי כמו לימון, תפוז, רימון, ועוד כל מיני דברים שמתאימים לאקלים הישראלי. אני לומד להכיר את התקופות שבהן העצים האלה גדלים הכי טוב, בודק שאין ריקבון בגזע ושכל העלים נראים בריאים.

אני גם שותל ירקות חד-שנתיים כמו עגבניות ומלפפונים, כדי שתמיד יהיה משהו טרי לקטוף ולשים בסלט. בין לבין, אני מקפיד לנקש עשבים, לפקח על הצמיחה, ולוודא שכל הצמחים מקבלים מספיק מים.

ואתה יודע, כשאני מטייל ברחוב או בגינה ציבורית, אני תמיד שם לב לכל השיחים שעשויים להיות בעצם עשבי תיבול. פתאום, הרוזמרין שגדל בגינה הציבורית הופך להרבה יותר מעניין. אז אני קוטף כמה עלים, מריח אותם, וזה נותן לי השראה למה לשתול בגינה שלי.

מה שמדהים בזה הוא שככל שאני עובד יותר עם הקרקע, אני מתחיל לשים לב לדברים חדשים. הצמחים בעצם "מדברים" איתך. אם אני מנסה לכפות משהו שלא מתאים, הם יראו סימנים של מתח או חוסר בריאות. אבל כשאני משנה גישה, מנסה משהו חדש שמתאים יותר לאקלים ולסביבה, פתאום כל הצמחים פורחים ומשגשגים.

התאמה והתכווננות:

• תעקוב כל הזמן אחרי ההשפעות של ההתערבויות שלך ותהיה מוכן לשנות דברים.
• תענה לצרכים המשתנים של השטח ולדפוסים החדשים שמתחילים להופיע.
• תשמור על גישה גמישה ומשתנה לאורך התכנון והיישום.

כשאתה עובד עם האדמה, זה לא שאתה יכול פשוט לבוא עם תוכנית מסוימת ולצפות שהכל יסתדר כמו שאתה רוצה. העולם הטבעי כל הזמן בתנועה, עם שינויים דינמיים שקורים כל הזמן. ואם תנסה לדבוק בתוכנית נוקשה ומרובעת, אתה פשוט מכין את עצמך לאכזבה.

במקום זה, מצאתי שהקסם האמיתי קורה כשאתה מוכן לעקוב כל הזמן אחרי מה שקורה ולבצע התאמות לפי הצורך. מדובר על להיות קשוב לצרכים המשתנים של השטח ולדפוסים שמתפתחים לאורך הזמן.

לדוגמה, אני זוכר שפעם עבדתי על גינה קטנה של פרמקלצ'ר, והייתה לי תמונה בראש של איך אני רוצה שהכל ייראה ויתפקד. אבל אז, כשהתחלתי לשתול ולהתבונן, הבנתי שחלק מהתנאים היו קצת שונים ממה שציפיתי.

חלק מהצמחים נראו מתקשים, בעוד שאחרים שגשגו. אז הייתי צריך להיות מוכן לשנות את התוכנית שלי, להזיז דברים, לנסות טכניקות שונות, ולראות איך המערכת כולה מגיבה.

וזה לא משהו שקורה רק פעם אחת. הייתי צריך להיות כל הזמן מוכן להתאים ולשנות ככל שמופיעים אתגרים והזדמנויות חדשות. זה היה קצת כמו ריקוד, בו כל הזמן לומדים מהאדמה ומאפשרים לה להנחות את הצעדים הבאים.

אבל זו היופי בפרמקלצ'ר - הכל קשור לגמישות ולתהליך של שיפור מתמיד. אתה לא מנסה לכפות איזה חזון נוקשה, אלא משתף פעולה עם העולם הטבעי כדי ליצור משהו שבאמת עמיד ובהרמוניה עם השטח. זה דורש ענווה, סקרנות, ותמיד להיות מוכן ללמוד ולשנות כיוון.

שתף פעולה עם תהליכים טבעיים

• תתאם את הפעולות שלך עם המחזורים והקצבים הטבעיים של השטח.
• תקדם מגוון ביולוגי ותתמוך בבריאות הכללית של המערכת האקולוגית.
• תעצב מערכות המדמות את הדפוסים שמסדירים את עצמם בטבע.

הסוד הוא באמת להתחבר למחזורים ולקצבים הטבעיים של האדמה שאתה עובד איתה. במקום להיאבק בדפוסים האלה, אתה רוצה למצוא דרכים להתאים את הפעולות והעיצוב שלך אליהם. כל הרעיון הוא לעבוד בהרמוניה עם הקרקע, במקום לנסות לכפות את החזון שלך עליה.

למשל, צמחים מסוימים משגשגים כשאני מכוון את השתילה והטיפול בהם בהתאם לשינויים העונתיים. אם אני שותל עגבניות מוקדם מדי, הן עשויות להיאבק, אבל אם אני מחכה לזמן המתאים בשנה, כשהאדמה ותנאי מזג האוויר מיטביים, הן פשוט גדלות בקצב מהיר. זה כאילו שהאדמה נותנת לי הוראות מובנות, וכל מה שאני צריך לעשות זה לשים לב וללכת עם הזרם.

וזה לא רק על צמחים בודדים - זה גם על תמיכה בבריאות הכללית ובמגוון הביולוגי של המערכת האקולוגית כולה. שמתי לב שככל שאני מצליח לשלב מגוון רחב של מינים ולעודד תהליכים טבעיים כמו פירוק והאבקה, כך המערכות הופכות לעמידות ויציבות יותר. זה כמו ליצור מארג יפהפה של חיים, שבו כל חלק מחובר ומשפיע על האחרים.

לטפח הבנה הוליסטית

• תחשוב על הקשרים בין האלמנטים השונים.
• תרחיב את הפרספקטיבה שלך לכלול אלמנטים לא-אנושיים ודינמיקות אקולוגיות ארוכות טווח.
• תפתח תחושה עמוקה ואינטואיטיבית של איך הקרקע מתפקדת כיחידה אינטגרטיבית.

אז, אתה מכיר את זה שאתה מסתכל על משהו וחושב שזה די פשוט, ואז פתאום אתה מבין שיש הרבה יותר דברים שמתרחשים מתחת לפני השטח? זה בעצם הרעיון של הבנה הוליסטית.

כשאתה ניגש לפרויקט או מנסה לפתור בעיה, אתה צריך להסתכל על התמונה הגדולה ועל כל החלקים המרכיבים אותה, במקום להתמקד רק באספקט אחד.

בגישה הוליסטית, אתה גם חושב על ההשפעות ארוכות הטווח. זה אומר לשאול שאלות כמו: מה יקרה בעוד שנה, חמש שנים, או אפילו עשור? איך התכנון שלך ישפיע על שאר המערכת? זה ממש כמו להרכיב פאזל ענק שבו כל חתיכה משפיעה על התמונה הסופית.

זה לא מספיק רק להסתכל על דברים בבידוד – אתה באמת צריך להתחיל לשקול את כל הקשרים והיחסים בין החלקים השונים של מערכת. לדוגמה, אתה יכול להתמקד בגידול יבול מסוים, אבל אז אתה מבין שהאופן שבו אתה מנהל את הקרקע משפיע גם על זרימת המים, מה שבתורו משפיע על חיות הבר המקומיות. זה כמו רשת גדולה של אינטראקציות, ואם לא תתחשב בהן, אתה עלול לגרום ליותר בעיות ממה שאתה פותר.

וזה לא רק על האלמנטים הפיזיים, אתה יודע? גם למדתי שחשוב להרחיב את הפרספקטיבה שלך כדי לכלול את כל השחקנים הלא-אנושיים במערכת האקולוגית – הצמחים, החיות, הפטריות, והמיקרואורגניזמים. לכל אחד מהם יש תפקיד חיוני, וכשאתה מבין את הצרכים וההתנהגויות שלהם, אתה יכול לעצב מערכות שתומכות בכל הקהילה, ולא רק בחלקים שחשובים לנו.

בנוסף, יש את המימד האקולוגי ארוך הטווח שצריך לקחת בחשבון. זה לא רק מה שקורה עכשיו, אלא איך הפעולות שלך יכולות להשפיע על הקרקע במשך הזמן. המחשבה הזאת נותנת לך פרספקטיבה רחבה יותר ומזכירה לך שמה שאתה עושה היום יכול להיות בעל השלכות רבות בהמשך.

סיכום

העיקרון של "התבוננות ואינטראקציה" הוא על להאט, להתבונן בקפידה ואז לפעול בהרמוניה עם הקרקע. הכוונה היא לא להכתיב את הרעיונות שלנו על השטח, אלא באמת להקשיב לצרכים שלו ולהתאים את הגישה שלנו בהתאם.

כשאנחנו עושים את זה, אנחנו נחשפים לחוכמה של הטבע ובסופו של דבר יוצרים מערכות עמידות ומתחדשות שמתאימות באופן מושלם לתנאים הייחודיים של המקום. זו דרך עבודה מדהימה – היא נותנת לי הערכה חדשה לגמרי לעולם הטבעי.

References

1. "Permaculture: Principles and Pathways Beyond Sustainability" by David Holmgren

2. "Permaculture: A Designers' Manual" by Bill Mollison

3. בחלק מהתמונות נעשה שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית.