עקרון פֶּרְמָקַלְצ'ר #3: 'לקבל תפוקה'

הנהלת האתר
·
דק' קריאה
Thumbnail
 
 
 
 
מקסם את התפוקה שלך עם עקרון הפרמקלצ'ר לבניית פרויקט שמניב לך תועלת אמיתית, ויוצר סביבת חיים עשירה ומגוונת.

"השפע נמצא סביבנו בכל מקום, אם רק יהיו לנו העיניים לראות אותו."

הגדרה מחדש של "תפוקה" לשפע אמיתי

כשאנשים חושבים על חקלאות, המיקוד לרוב הוא בשאלה איך להפיק את המרב מגידול אחד—איך אפשר להוציא הכי הרבה עגבניות או תפוזים מהחלקה הזו.

אבל בפרמקלצ'ר, אנחנו מסתכלים על המושג "תפוקה" בצורה הרבה יותר רחבה והוליסטית. המטרה היא לבנות מערכת שלמה שמספקת את הצרכים שלנו, ולא רק לשים דגש על יבול בודד.

תפוקה בפרמקלצ'ר היא לא רק כמות היבול, אלא מגוון רחב של תוצרים שמגיעים מהמערכת שלנו. לדוגמה, תכנון מוצלח עשוי לכלול גידול מזון שמזין אותנו, אך גם מזון שמיועד לתרנגולות, לעיזים או לחיות משק אחרות.

תפוקת פרמקלצ'ר

בנוסף, אפשר לגדל צמחים שמשמשים להסקה או לנגרות. כשחושבים על זה בצורה הוליסטית, אנחנו מבינים שתפוקה כוללת את כל מה שהמערכת יכולה לספק, לא רק עבורנו, אלא גם עבור הסביבה כולה.

התפוקה כוללת גם חומרים כמו עצים לנגרות, או צמחי מרפא שמועילים לבריאות. כשאנו מגוונים את מה שאנו מפיקים מהאדמה, אנו יוצרים מערכת יציבה יותר שמספקת מגוון צרכים, וזה מוביל לשפע אמיתי.


זו גישה שמדברת גם אל התרבות הנוכחית, שם יצירתיות והתמודדות עם אתגרים הם חלק מהיומיום. אנחנו תמיד מחפשים דרכים להפיק את המירב ממה שיש להם, ופרמקלצ'ר מציעה דרך לחשוב בגדול ולמצוא פתרונות יצירתיים לצרכים שלנו ושל הסביבה שלנו.

במקום לשים את כל הביצים בסל אחד, פרמקלצ'ר מאפשרת לנו ליצור מערכת שמספקת צרכים מגוונים ומספקת רמה גבוהה יותר של יציבות. כך, גם אם משהו לא עובד כמתוכנן, תמיד יש לנו גיבוי ונוכל להמשיך להפיק ערך מהמערכת שלנו.


איזון בין צמחים חד-שנתיים לרב-שנתיים

אחד הדברים המרכזיים שאני מתעסק בהם הוא האיזון בין צמחים חד-שנתיים לרב-שנתיים. ההבדל העיקרי הוא שחד-שנתיים הם צמחים שחיים רק עונת גידול אחת, בעוד שרב-שנתיים ממשיכים לחיות שנה אחרי שנה.

צמחים חד-שנתיים, כמו חסה או מלפפונים, נותנים יבול מהיר, אבל אז בסוף העונה, הם מתים או נחלשים. לעומתם, רב-שנתיים, כמו עצי פרי או שיחי פירות יער, מתבססים לאט יותר, אבל לאחר מכן מפיקים יותר ויותר פירות עם הזמן.

איזון בין חד-שנתיים לרב-שנתיים בפרמקלצ'ר

הדבר המגניב ברב-שנתיים הוא שכשהם מתחילים, יש לך רצף מדהים של יבולים שנה אחרי שנה, כמעט בלי עבודה נוספת. והם נוטים להיות הרבה יותר עמידים למחלות ולמזיקים בהשוואה לחד-שנתיים. החיסרון הוא שהם דורשים קצת יותר סבלנות כדי להתבסס בהתחלה.

בימים אלו, אני מנסה לקחת גישה מאוזנת. אני עדיין שותל חלק מהצמחים החד-שנתיים שמספקים תוצאות מהירות. אבל אני תמיד עובד על להוסיף עוד ועוד רב-שנתיים לתמהיל.

כך אני מקבל את הטוב משני העולמות: גם את הסיפוק המהיר מהחד-שנתיים וגם את השפע והעמידות המתמשכים שהרב-שנתיים מספקים לאורך זמן. זה כמו להשקיע בטווח הקצר והארוך באותה עת, ומבחינתי זו אסטרטגיה מנצחת.


שילוב תפקידים באמצעות גילדות צמחים

אז ככה זה עובד - במקום לגדל כל צמח לחוד, אתה מקבץ אותם ביחד בקבוצות קטנות, שכל צמח תורם תפקיד שונה. הרעיון הוא שהשלם גדול מסכום חלקיו, ויוצר מערכת סגורה וחכמה שבה כלום לא מתבזבז.

למשל, קח את "שלישיית האחיות" - תירס, שעועית ודלעת. התירס מספק תמיכה לשעועית לטפס עליו, השעועית מחזירה חנקן לקרקע לתירס ולדלעת, והדלעת מצלה את הקרקע ומונעת מעשבים שוטים לצמוח. וכך מאותו שטח קטן אתה מקבל שלוש יבולים שונים.


המפתח הוא למצוא צמחים משלימים, שכל אחד ממלא את החוסר של השני. כמו לגדל עץ גבוה שנותן צל ומחסה, עם שיחים קטנים שמחזירים חנקן מתחתיו, ואז צמחי כיסוי שמכסים את הקרקע. מערכת כזו יעילה ומשולבת לגמרי.

אני ממש ממליץ לך לנסות את זה בגינת הירק שלך. תיהנה מהתוצאות - גינה מלאת חיים, עם כל הצרכים ממומשים בצורה חכמה. קל לטפל, וגם תקבל המון יבולים טריים ובריאים.


התקדמות הדרגתית

כפי שאני רואה את זה, הגישה הנבונה ביותר היא להתחיל בקטן, ואז לבנות את הדברים לאט עם הזמן. במקום לנסות לנטוע מיד גינה ענקית ומורכבת, אני חושב שעדיף להתמקד קודם כל בכמה דברים פשוטים.

הסיבה שאני אוהב את השיטה ההדרגתית הזו היא שהיא נותנת לך הזדמנות לצפות בפרויקט שלך, ללמוד על התנאים והאתגרים הייחודיים, ואז להתאים את התוכנית בהתאם.

אם תנסה לעשות יותר מדי בצורה מהירה מדי, אתה עלול לבזבז הרבה זמן ואנרגיה על דברים שפשוט לא עובדים טוב במיקום הספציפי שלך.

Permaculture Observational

אבל אם תתחיל בקטן ופשוט, תוכל למעשה להרגיש איך הדברים גדלים, עם אילו מזיקים או מחלות אתה עשוי להתמודד, ואיך אור השמש והמים זורמים בשטח שלך.

אז, ברגע שיהיה לך בסיס, תוכל להתחיל להרחיב ולגוון את הנטיעות שלך עם הזמן.

בדרך הזאת, אתה בונה גינה שבאמת מותאמת למיקום הייחודי שלך, במקום לנסות משהו שאולי לא מתאים.

זה אמנם דורש קצת סבלנות, אבל בסופו של דבר אתה מקבל הרבה יותר חוסן ויציבות.


התאמה אישית

כשאתה מתכנן לעצב גינת פרמקלצ'ר, הדבר הכי חשוב הוא לברר קודם מה אתה והמשפחה שלך באמת אוהבים לאכול ולצרוך.

חשוב על הפירות, הירקות והתבלינים שאתם נהנים מהם. ערוך רשימה של כל הדברים האלה. זו תהיה נקודת המוצא שלך.

מכאן, תוכל לתכנן את הגינה שלך סביב העדפות אלה. אם המשפחה שלך אוהבת עגבניות ובזיליקום, תוכל לדאוג לשתול מהם בגינה. אם אתם משתמשים ברוזמרין לאפייה, תוכל לדאוג שיהיה שיח רוזמרין גדול.

Permaculture Personal Preferences

המפתח הוא להתאים את מה שאתה מגדל למה שאתם באמת הולכים לצרוך. בנוסף, זו תחושה משביעת רצון לצאת לחצר האחורית ולקטוף את הירקות והתבלינים שאתה אוהב. זה גורם לכל התהליך להרגיש אישי ומחבר.

אז תחשוב טוב מה אתם אוהבים, ותתכנן את הגינה בהתאם. כך תיהנה מהתוצרים מדי יום, ישירות מהגינה הביתית שלך.


לשלב צמחים מקומיים

כשאתה מתכנן גינת פרמקלצ'ר, חשוב מאוד לכלול הרבה צמחים מקומיים. אלו צמחים שגדלו באזור שלך לאורך שנים רבות, לכן הם מותאמים באופן מושלם לאקלים ולתנאי האדמה.

לעיתים רבות, הצמחים המקומיים הללו אינם רק חזקים ועמידים - אלא גם מלאים בערך תזונתי ובעלי שימוש רב.

לכן, כשאתה מכליל אותם בגינתך, אתה לא רק יוצר סביבה בריאה ומאוזנת, אלא גם נותן לעצמך גישה למזון טעים ובריא.


והדבר אינו מתייחס רק לשיחים ועשב - אלא גם לעצים. חלק מהעצים יכולים אפילו לחיות מאות שנים! תאר לעצמך עץ זית חצר שלך שיכול לספק מזון לדורות.

זה ממש מדהים כשאתה חושב על זה. הצמחים הללו שהתפתחו יחד עם הטבע המקומי ותנאי האקלים, הם לא רק סמלים - אנו יכולים לשלב אותם במערכות המזון שלנו. זה ניצחון משותף מאוד.


סיכום

התפיסה המסורתית של "תפוקה" לעיתים קרובות ממוקדת באופן צר על מקסום הייצור של צמח יחיד. אך הגישה הפרמקלצ'רית מעודדת הבנה רחבה ומגוונת יותר של מושג התפוקה.

המטרה היא לייצר ערך מהאדמה בכמה דרכים - לא רק מזון, אלא גם אנרגיה, תרופות, דשנים, וחומרים שימושיים נוספים. ההגדרה הרחבה יותר של "תפוקה" מאפשרת לנו ליהנות משפע אמיתי ועמידות לאורך זמן.


References

  1. "Permaculture: Principles and Pathways Beyond Sustainability" by David Holmgren

  2. "Permaculture: A Designers' Manual" by Bill Mollison

  3. שלישיית האחיות - תירס, שעועית ודלעת

  4. בחלק מהתמונות נעשה שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית.