![computer skills](/images/articles/iw/technology/basic-computer-skills-2/1.jpg)

---

נושא מספר 2 ב-<a href="../basic-computer-skills-0/" target="_blank">קורס יסודות השימוש במחשב</a>.

---


## מבוא לניהול קבצים

- מהו קובץ ואיך הוא מיוצג במערכת ההפעלה.
- מהי תיקייה ומה תפקידה בארגון הקבצים במחשב.

ניהול קבצים הוא חלק בסיסי וחשוב בשימוש במחשב, שמאפשר לנו לארגן ולנהל את המידע השמור בו בצורה מסודרת.
קובץ הוא יחידת מידע הנשמרת במחשב, כמו מסמך, תמונה או סרטון. לכל קובץ יש שם, סוג וגודל והוא מיוצג במערכת ההפעלה כסמל שניתן ללחוץ עליו כדי לפתוח אותו.

תיקיות, לעומת זאת, הן כמו "תיקי עבודה" במחשב, שמטרתן לארגן את הקבצים לפי נושאים או קטגוריות.
תיקייה יכולה להכיל קבצים, וגם תיקיות משנה נוספות, כך שניתן ליצור מבנה היררכי שיאפשר לך למצוא את הקבצים שלך בצורה קלה ומהירה.
לדוגמה, אפשר ליצור תיקייה בשם "תמונות", ובתוכה תיקיות משנה עבור כל שנה או אירוע.

---

## ממשק הקבצים ב-Windows
- הסבר על File Explorer (סייר הקבצים).
- איך לגשת ל-Documents ולאזורים אחרים במחשב.

ממשק הקבצים ב-Windows מאפשר לנו לגשת לכל הקבצים והתיקיות שנמצאים במחשב בצורה קלה וברורה, והכלי המרכזי לשם כך הוא ה-File Explorer (סייר הקבצים). סייר הקבצים הוא כמו "ספרייה" שמראה את כל התיקיות והקבצים שלנו. ניתן לגשת אליו דרך סמל התיקייה בשורת המשימות, או בלחיצה על מקש "Windows" + "E". בתוך סייר הקבצים תראה את כל האזורים המרכזיים במחשב שלך, כמו "מסמכים", "תמונות", "הורדות" ועוד. שם תוכל לדפדף בין תיקיות, לראות קבצים ולעשות איתם פעולות כמו פתיחה, העברה או מחיקה.

כדי לגשת ל-Documents (המסמכים), פשוט לחץ בצד השמאלי של סייר הקבצים על הקטגוריה "Documents". זהו אחד המקומות שבהם Windows שומר אוטומטית את הקבצים שלך, למשל כשאתה יוצר מסמך Word או שומר קובץ מתוך דפדפן. מעבר לכך, ניתן לגשת לאזורים אחרים במחשב, כמו "Desktop" (שולחן העבודה), "Downloads" (הורדות) או כל כונן אחר שמחובר למחשב. 

---

## יצירת תיקיות חדשות

יצירת תיקיות חדשות היא אחת מהדרכים הפשוטות והיעילות לארגן את הקבצים שלך במחשב. כדי ליצור תיקייה חדשה, עליך לפתוח את סייר הקבצים (File Explorer) ולבחור את המיקום שבו תרצה ליצור את התיקייה החדשה, למשל ב-Documents. לאחר שנכנסת למיקום הרצוי, לחץ עם הלחצן הימני של העכבר על שטח ריק במסך ובחר באפשרות "New" (חדש) ולאחר מכן "Folder" (תיקייה). פעולה זו תיצור תיקייה חדשה עם שם ברירת מחדל "New Folder" שתוכל לשנות מיד לפי הצורך.

מתן שם לתיקייה הוא שלב חשוב בארגון הקבצים. מומלץ לתת לתיקייה שם ברור שמתאר את תוכנה, כך שתוכל למצוא בקלות את הקבצים שבה בעתיד. למשל, אם מדובר בתמונות מחופשה, תוכל לקרוא לתיקייה "תמונות חופשה 2023". בנוסף, כדאי לשמור על מבנה תיקיות מסודר ולהשתמש בתיקיות משנה. לדוגמה, בתוך תיקיית "תמונות", תוכל ליצור תיקיות משנה עבור כל שנה או אירוע. כך תשמור על סדר ותוכל למצוא כל קובץ במהירות ובקלות.

---

## תיקיות משנה

תיקיות משנה הן דרך מצוינת לשמור על סדר וארגון במחשב. ניתן ליצור תיקיות בתוך תיקיות באותו אופן שבו יוצרים תיקייה רגילה. לאחר שיצרת תיקייה ראשית, כמו "מסמכים חשובים", תוכל להיכנס אליה וליצור תיקיות נוספות בתוכה. לדוגמה, אם יש לך מסמכים מחברות שונות, תוכל ליצור תיקיות משנה בשם כל חברה ולשמור בהן את הקבצים הרלוונטיים. כל מה שצריך לעשות זה ללחוץ לחיצה ימנית בעכבר בתוך התיקייה הראשית, לבחור "New", ולאחר מכן "Folder" – וכך תוכל ליצור כמה תיקיות משנה שתרצה.

היררכיה של תיקיות עוזרת לארגן את הקבצים שלך בצורה נוחה ומסודרת. כשיש לך תיקיית על עם תיקיות משנה בתוכה, זה יוצר מבנה שבו המידע מסודר באופן היררכי. זה דומה לארגון מסמכים במגירות, שבהן כל מגירה מיועדת לנושא מסוים ויש בה תיקיות קטנות יותר לנושאים תת-קטגוריים. לדוגמה, בתוך תיקיית "לימודים", תוכל ליצור תיקיות משנה לפי נושאים כמו "מתמטיקה", "היסטוריה" ו"אנגלית". כך, תוכל למצוא את הקבצים שאתה מחפש במהירות, לשמור על הסדר ולהימנע מערבוב של קבצים שאינם קשורים.

---

## העברת קבצים בין תיקיות

העברת קבצים בין תיקיות היא פעולה פשוטה שמאפשרת לך לארגן את הקבצים שלך במקומות המתאימים להם. ישנן מספר שיטות להעברת קבצים, וכל אחת מהן מתאימה לסיטואציות שונות, בהתאם להעדפות ולצורת העבודה שלך.

אחת השיטות הפשוטות ביותר היא "Drag and Drop" (גרור ושחרר). כדי להעביר קובץ או תיקייה בשיטה הזו, כל מה שעליך לעשות הוא ללחוץ על הקובץ או התיקייה שברצונך להעביר, להחזיק את לחצן העכבר לחוץ, ולגרור אותם למיקום החדש. לאחר שתשחרר את הלחיצה, הקובץ או התיקייה יועברו. שיטה זו נוחה במיוחד כשאתה רואה את שני המקומות במסך אחד, כמו כשיש לך חלון סייר קבצים פתוח פעמיים – תיקייה אחת למקור ואחת ליעד.

שיטה נוספת להעברת קבצים היא באמצעות הפקודות "Cut, Copy, Paste" (גזור, העתק, הדבק). לשם כך, לחץ לחיצה ימנית על הקובץ שברצונך להעביר, ובחר באפשרות "Cut" אם ברצונך להעביר אותו או "Copy" אם ברצונך לשכפל אותו. לאחר מכן, גש לתיקייה שאליה אתה רוצה להעביר את הקובץ, לחץ שוב לחיצה ימנית ובחר "Paste". ניתן להשתמש גם בקיצורי מקלדת כדי להאיץ את התהליך: Ctrl+X לגזירה, Ctrl+C להעתקה ו-Ctrl+V להדבקה.

---

## שימוש בחיפוש להעברת קבצים

שימוש במנגנון החיפוש של Windows הוא דרך מצוינת למצוא קבצים במהירות, במיוחד אם יש לך הרבה קבצים מפוזרים במחשב. כדי להשתמש בחיפוש, לחץ על סמל החיפוש שנמצא בשורת המשימות (או השתמש במקש Windows + S), והקלד את שם הקובץ או חלק ממנו. תוך כדי ההקלדה, Windows יציג רשימה של תוצאות אפשריות. אם אינך זוכר את שם הקובץ במדויק, תוכל לחפש לפי סוג הקובץ (למשל, "docx" למסמכי Word או "jpg" לתמונות) או להשתמש במילות מפתח שאתה יודע שהקובץ מכיל.

לאחר שמצאת את הקובץ, תוכל להעביר אותו לתיקייה המתאימה בצורה מסודרת. לחץ על הקובץ עם לחצן ימני ובחר באפשרות "Open file location" (פתח מיקום קובץ) כדי לפתוח את התיקייה שבה הקובץ נמצא. משם, תוכל להשתמש בשיטות שהסברתי קודם – "Drag and Drop" או "Cut, Copy, Paste" – כדי להעביר את הקובץ למיקום חדש. כך, במקום לחפש את הקובץ ידנית בתוך תיקיות רבות, תוכל להשתמש בחיפוש של Windows כדי לזרז את התהליך ולארגן את הקבצים בצורה נוחה ומסודרת.

---

## מחיקת קבצים

מחיקת קבצים היא תהליך פשוט שמאפשר לך לשחרר מקום במחשב ולשמור על סדר בקבצים שלך. ישנן שתי שיטות עיקריות למחיקת קבצים, וכל אחת מהן מתאימה לצרכים שונים.

הדרך הראשונה והבסיסית ביותר למחיקת קובץ או תיקייה היא על ידי בחירת הקובץ ולחיצה על מקש "Delete" במקלדת. פעולה זו תעביר את הקובץ לפח האשפה (Recycle Bin), שם הוא יישמר לזמן מה לפני שיימחק לצמיתות. אם תרצה לשחזר את הקובץ לאחר מכן, תוכל לפתוח את פח האשפה ולחץ לחיצה ימנית על הקובץ כדי להחזיר אותו למיקום המקורי. חשוב לזכור שהקובץ עדיין תופס מקום עד שתרוקן את הפח האשפה.

אם ברצונך למחוק קובץ באופן קבוע מיד, תוכל להשתמש בקיצור המקשים Shift + Delete. שיטה זו עוקפת את פח האשפה ומוחקת את הקובץ לצמיתות מהמחשב. חשוב להשתמש בה בזהירות, כיוון שקובץ שנמחק בצורה זו לא ניתן לשחזור דרך פח האשפה. במקרה כזה, מומלץ לוודא שאתה מוחק את הקובץ הנכון ושאינך זקוק לו יותר.

ב-Documents, תהליך מחיקת קבצים זהה לשאר המחשב. תוכל לבחור קובץ או תיקייה בתוך התיקייה "Documents", ולמחוק אותם כמו כל קובץ אחר. אם הקובץ חשוב, שקול לגבות אותו לפני המחיקה כדי למנוע אובדן מידע חשוב.

---

## שחזור קבצים

פח האשפה (Recycle Bin) ב-Windows הוא המקום שבו נשמרים קבצים שנמחקו מהמחשב באופן זמני, לפני שהם נמחקים לצמיתות. אם מחקת קובץ בטעות, תוכל לשחזר אותו בקלות מפח האשפה. לשם כך, פתח את פח האשפה על ידי לחיצה כפולה על הסמל שלו בשולחן העבודה. לאחר שהחלון ייפתח, תוכל לראות את כל הקבצים שנמחקו לאחרונה. כדי לשחזר קובץ, לחץ עליו עם הלחצן הימני של העכבר ובחר באפשרות "Restore" (שחזר). הקובץ יחזור למיקום המקורי שלו, בדיוק כפי שהיה לפני המחיקה. זו שיטה מצוינת להגן על עצמך מפני מחיקות לא מכוונות.

עם זאת, פח האשפה לא מנקה את עצמו אוטומטית, וקבצים ששוכנים בו עדיין תופסים מקום על הכונן הקשיח שלך. לכן, מדי פעם כדאי לרוקן את פח האשפה כדי לשחרר שטח אחסון. כדי לעשות זאת, פתח את פח האשפה, ולחץ על "Empty Recycle Bin" (רוקן את פח האשפה). כל הקבצים שבתוכו יימחקו לצמיתות, ולא יהיה ניתן לשחזר אותם. פעולה זו מומלצת במיוחד אם המחשב שלך מתקרב לתפוסת זיכרון מלאה ואתה רוצה לפנות מקום לקבצים חדשים.


---

## ארגון קבצים בצורה חכמה

ארגון קבצים בצורה חכמה הוא חיוני לשמירה על סדר במחשב ומקל עליך למצוא את הקבצים שאתה צריך במהירות. אחת הדרכים הפשוטות והיעילות לעשות זאת היא לסדר את הקבצים שלך לפי סוגיהם. לכל סוג קובץ יש ייעוד ותכונות שונות – תמונות, מסמכים, סרטונים, קבצי שמע ועוד – ולכן מומלץ להפריד ביניהם ולא לשמור את כולם באותה התיקייה. כשאתה מחפש קובץ מסוים, כמו תמונה או מסמך, יהיה קל יותר למצוא אותו אם הוא ממוקם בתיקייה מתאימה לפי הסוג שלו.

כדי לייעל את הסידור, כדאי ליצור תיקיות ייעודיות לכל סוג של קובץ. לדוגמה, תוכל ליצור תיקייה בשם "תמונות" שבה תשמור את כל הקבצים הגרפיים, ותיקייה נפרדת בשם "מסמכים" שבה תוכל לשמור מסמכים חשובים כמו קבצי Word, Excel ו-PDF. בנוסף, תוכל ליצור תיקייה עבור סרטונים או קבצי שמע, לפי הצורך. חלוקה כזו מקלה עליך למצוא כל קובץ במהירות ושומרת על המחשב שלך מסודר ומאורגן. אם יש לך הרבה קבצים מאותו הסוג, מומלץ גם ליצור תיקיות משנה לפי תתי-נושאים – למשל, בתוך תיקיית התמונות, תוכל ליצור תיקיות לפי אירועים או תאריכים.

---

## שימוש במיון וסינון

שימוש במיון וסינון קבצים הוא כלי חשוב לשמירה על סדר ולחיפוש קל יותר של קבצים. כאשר יש לך תיקייה עם הרבה קבצים, המיון והסינון יכולים לעזור לך למצוא בדיוק את מה שאתה מחפש.

**מיון קבצים** מאפשר לך לשנות את הסדר שבו הקבצים מוצגים בתיקייה. תוכל למיין את הקבצים לפי סוג, תאריך או גודל. לדוגמה, אם אתה רוצה לראות את כל התמונות האחרונות שהוספת לתיקייה, תוכל לבחור למיין לפי תאריך ולראות את הקבצים החדשים ביותר בראש הרשימה. אם אתה מחפש קבצים לפי סוג, כמו מסמכים או תמונות, תוכל למיין לפי סוג הקובץ ולקבל סדר ברור של סוגי הקבצים השונים.

**סינון קבצים** מאפשר לך להציג רק את הקבצים שמתאימים לקריטריונים מסוימים. למשל, אם אתה רוצה לראות רק קבצים בגודל מסוים או רק קבצים שנוצרו בתאריך מסוים, תוכל להשתמש בסינון כדי להציג רק את הקבצים שמתאימים לדרישות שלך. כדי לסנן קבצים, לחץ על תפריט הסינון בסייר הקבצים ובחר את האפשרויות המתאימות, כמו "Size" (גודל) או "Date" (תאריך). 

שימוש במיון וסינון בצורה נכונה יכול לחסוך לך זמן ולמנוע בלבול, כך שתוכל למצוא את הקבצים שלך במהירות וביעילות.


---

## יצירת גיבויים

יצירת גיבויים היא פעולה חיונית לשמירה על הקבצים החשובים שלך במקרה של אובדן או נזק למחשב. גיבוי הוא העתקה של הקבצים שלך למיקום נוסף, כך שגם אם משהו יקרה למחשב שלך, תוכל לשחזר את המידע בקלות.

**החשיבות של גיבויים** היא ברורה: אם הקבצים שלך נמחקים בטעות, אם המחשב שלך נפגע או אם יש תקלה בכונן הקשיח, גיבויים יבטיחו שאתה לא תאבד את המידע היקר לך. גיבוי קבוע חשוב במיוחד עבור קבצים חיוניים כמו תמונות, מסמכים חשובים או פרויקטים בעבודה.

**שיטות פשוטות לגיבוי קבצים** כוללות העתקת הקבצים לכונן USB או כונן קשיח נייד (Portable Hard Drive). לשם כך, פשוט חבר את הכונן למחשב, פתח את התיקייה שבה נמצאים הקבצים שברצונך לגבות, ואז גרור ושחרר את הקבצים לתוך הכונן הנייד. שיטה נוספת היא להשתמש בגיבוי אוטומטי, באמצעות תוכנה או שירות ענן כמו Google Drive, Dropbox או OneDrive, שמבצע גיבוי אוטומטי של הקבצים שלך בענן ומאפשר לך לשחזר אותם מכל מקום.

שימוש בגיבויים סדירים מונע אובדן מידע חשוב ומספק שקט נפשי, בידיעה שהקבצים שלך מוגנים ובטוחים.

---

בנוסף לשיטות הגיבוי הפשוטות, ישנן גם שיטות נוספות המציעות שכבת הגנה נוספת על הקבצים שלך. אחת מהשיטות הללו היא הצפנה באמצעות BitLocker, כלי שזמין במערכות הפעלה Windows Professional ו-Ultimate.

**BitLocker** היא תוכנה שמאפשרת להצפין את כונן הקשיח שלך כדי להגן על הנתונים שבו. כאשר אתה מפעיל את BitLocker על כונן, כל הקבצים הנמצאים בו מוצפנים כך שניתן לגשת אליהם רק עם סיסמה שנקבעת על ידיך. זהו פתרון מצוין למי שרוצה להוסיף שכבת אבטחה נוספת למידע שלו, במיוחד אם אתה שומר נתונים רגישים או חשובים בכונן הקשיח של המחשב שלך או בכונן נייד. 

לשימוש ב-BitLocker, אתה צריך להפעיל את ההצפנה מתוך הגדרות המחשב ולבחור סיסמה שתגן על הנתונים שלך. לאחר הפעלת BitLocker, תוכל לשמור את הסיסמה שלך במקום בטוח ולוודא שמי שאינו מורשה לא יוכל לגשת לנתונים שלך, גם אם הכונן נגנב או אובד.

שילוב של גיבוי קבצים יחד עם הצפנה כמו BitLocker מבטיחים לא רק שמירה על גיבויים זמינים אלא גם אבטחת המידע שלך בצורה חזקה ובטוחה.

---


### קישורים

1. בחלק מהתמונות נעשה שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית.

יצירת תיקיות חדשות, העברת קבצים בין תיקיות ומחיקת קבצים בצורה מאורגנת.

תיקיות וניהול קבצים

![קורס טכנולוגיות אינטרנט](/images/articles/iw/technology/coding-for-kids-18/1.jpg)

---

השיעור בבנייה, תודה על הסבלנות!

---


### קישורים

1. בחלק מהתמונות נעשה שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית.

הבנת אירועים ב-JavaScript, כמו קליקים, הקשות מקלדת, ועוד, ושימוש בהם ליצירת אינטראקציות.

עבודה עם אירועים ב-JavaScript

![קורס טכנולוגיות אינטרנט](/images/articles/iw/technology/coding-for-kids-12/1.jpg)

---

נושא מספר 12 ב-<a href="../coding-for-kids-0/" target="_blank">קורס תכנות לילדים</a>.

---

## נושא השיעור: תנאים ולולאות ב-JavaScript

במהלך שיעור זה נלמד על שני עקרונות חשובים בתכנות עם JavaScript: **תנאים** (if, else) ו-**לולאות** (for, while). הבנה של תנאים ולולאות תעזור לנו לכתוב קוד שיכול לקבל החלטות ולבצע פעולות שחוזרות על עצמן.

---

## מטרות השיעור:
- להבין כיצד פועלים תנאים ב-JavaScript.
- ללמוד על המבנה של לולאות והאופן שבו הן מאפשרות ביצוע פעולות חוזרות.
- להבין איך לשלב תנאים ולולאות ליצירת לוגיקה פשוטה בתוכניות.

---

## 1. תנאים (if, else) ב-JavaScript

## מהו תנאי?
תנאים מאפשרים לקוד שלנו לקבל החלטות. כאשר אנחנו רוצים לבדוק אם משהו מסוים נכון, כמו האם משתמש הזין סיסמה נכונה או האם מספר מסוים גדול מאחר, אנחנו משתמשים בתנאים.

## איך זה עובד?
תנאי ב-JavaScript נבנה באמצעות המילים **if** ו-**else**. השימוש במבנה זה אומר: "אם התנאי הזה מתקיים (true), אז בצע פעולה מסוימת, ואם לא – בצע פעולה אחרת".

## דוגמה בסיסית:

```javascript
let number = 10;

if (number > 5) {
    console.log("המספר גדול מ-5");
} else {
    console.log("המספר קטן או שווה ל-5");
}
```

במקרה הזה, אנחנו בודקים האם המשתנה **number** גדול מ-5. אם כן, תודפס הודעה שמתארת שהמספר גדול מ-5. אם התנאי אינו מתקיים, כלומר אם המספר היה קטן או שווה ל-5, תודפס ההודעה השנייה.

## הסבר:
- **if**: בודק את התנאי שמופיע בסוגריים. אם התנאי הזה מתקיים (true), הקוד בתוך הסוגריים המסולסלות יתבצע.
- **else**: זה החלק שמתבצע אם התנאי הראשון לא מתקיים. 

אפשר גם להוסיף **else if** אם יש לך כמה תנאים לבדיקות. לדוגמה:

```javascript
let age = 18;

if (age < 18) {
    console.log("אתה קטין");
} else if (age === 18) {
    console.log("ברוך הבא לבגרות");
} else {
    console.log("אתה מבוגר");
}
```

במקרה זה, אנחנו בודקים שלושה מצבים:
1. אם הגיל קטן מ-18.
2. אם הגיל שווה ל-18 בדיוק.
3. כל דבר אחר.

---

## השוואות ב-JavaScript: ההבדל בין `=` ל-`==` ול-`===`

בחלק זה נרחיב על איך משווים ערכים ב-JavaScript, מכיוון שזהו נושא קריטי להבנה ברורה בתנאים.

## מה ההבדל בין השמה (`=`) להשוואה (`==` ו-`===`)?

- **השמה (`=`)**: השמה משמשת להקצאת ערך למשתנה. לדוגמה:

```javascript
let age = 18;
```

במשפט זה אנחנו נותנים למשתנה `age` את הערך 18. זהו לא השוואה, אלא הצבת ערך.

- **השוואה שווה (`==`)**: השוואה זו בודקת אם שני ערכים שווים, אך היא מבצעת המרה אוטומטית בין סוגי הנתונים (type coercion). לדוגמה:

```javascript
if (age == '18') {
    console.log("הגיל שווה ל-18");
}
```

למרות ש-`age` הוא מספר ו-`'18'` הוא מחרוזת, JavaScript ממירה את המחרוזת למספר ומשווה בין הערכים. לפעמים זה עלול לגרום לתוצאות לא צפויות.

- **השוואה שווה ערך וסוג (`===`)**: השוואה זו בודקת גם את הערך וגם את סוג הנתון. כלומר, היא לא רק בודקת אם שני הערכים שווים, אלא גם אם הם מאותו הסוג. לדוגמה:

```javascript
if (age === 18) {
    console.log("הגיל שווה ל-18 והוא מספר");
}
```

כאן ההשוואה היא מדויקת יותר, כי גם הערך וגם סוג המשתנה נבדקים. זהו הסוג המומלץ לשימוש ברוב המקרים, כי הוא מקטין את הסיכוי לטעויות לא צפויות.

## דוגמה מעמיקה:

```javascript
let number = 18;

if (number == '18') {
    console.log("מספר שווה ל-18, אבל יכול להיות ממחרוזת");
} else {
    console.log("לא שווה");
}

if (number === '18') {
    console.log("שווה וסוג הנתונים זהה");
} else {
    console.log("המספר שונה כי סוג הנתונים שונה");
}
```

במקרה הזה, ההשוואה הראשונה (`==`) תתקבל כאמיתית כי JavaScript ממירה את המחרוזת למספר. ההשוואה השנייה (`===`) לא תתקבל, כי סוג הנתונים שונה (מספר מול מחרוזת).


## תרגול:
כתבו קוד שבודק אם מספר שנבחר על ידי המשתמש הוא חיובי, שלילי או אפס, והדפיסו הודעה מתאימה.

---

## 2. לולאות (for, while) ב-JavaScript

## מהי לולאה?
לולאות מאפשרות לנו לחזור על פעולה מספר פעמים. במקום לכתוב את אותה פקודה שוב ושוב, נוכל להשתמש בלולאות כדי לחסוך זמן ולקצר את הקוד. 

## לולאת for
הסוג הראשון של לולאה הוא **for**. לולאת for חוזרת מספר מוגדר של פעמים, בהתאם לתנאי שנגדיר לה.

## דוגמה בסיסית:

```javascript
for (let i = 0; i < 5; i++) {
    console.log("המספר הוא " + i);
}
```

במקרה הזה, הלולאה תודפס את המספרים מ-0 עד 4. הנה מה שקורה:
- **let i = 0**: אנחנו מתחילים עם משתנה **i** שערכו הוא 0.
- **i < 5**: הלולאה תימשך כל עוד התנאי הזה נכון, כלומר כל עוד **i** קטן מ-5.
- **i++**: בכל פעם שהלולאה רצה, ערך **i** יגדל ב-1.

## לולאת while
**while** היא לולאה שממשיכה לרוץ כל עוד תנאי מסוים מתקיים. 

## דוגמה בסיסית:

```javascript
let count = 0;

while (count < 3) {
    console.log("המספר הוא " + count);
    count++;
}
```

במקרה הזה, כל עוד המשתנה **count** קטן מ-3, הלולאה תמשיך לרוץ ותדפיס את המספרים מ-0 עד 2. 

## הסבר:
- **while** בודקת את התנאי בסוגריים לפני שהיא מתחילה. אם התנאי מתקיים (true), היא תבצע את הקוד שבתוכה.
- **count++** מגדיל את המשתנה **count** בכל פעם שהלולאה רצה, כך שהיא תוכל להפסיק כשיתקיים התנאי שמגדיר את סיום הלולאה.

## תרגול:
כתבו לולאת **for** שמדפיסה את כל המספרים הזוגיים מ-0 עד 10, ולולאת **while** שמדפיסה את המספרים מ-10 עד 1 בסדר יורד.

---

## 3. תנאים ולולאות – שילוב לעבודה יעילה

עכשיו כשאנחנו מבינים את הבסיס של תנאים ולולאות, נוכל לשלב אותם יחד כדי ליצור לוגיקה מתקדמת יותר. לדוגמה, נניח שאנחנו רוצים לבדוק אם מספרים מסוימים הם זוגיים או אי-זוגיים, ולהדפיס הודעה מתאימה על כל אחד מהם. נוכל להשתמש בלולאה שמבצעת את הבדיקה עבור כל מספר.

## דוגמה לשילוב:

```javascript
for (let i = 1; i <= 10; i++) {
    if (i % 2 === 0) {
        console.log(i + " הוא מספר זוגי");
    } else {
        console.log(i + " הוא מספר אי-זוגי");
    }
}
```

## הסבר:
- **for** חוזרת על המספרים מ-1 עד 10.
- בתוך הלולאה, יש לנו תנאי שבודק האם המספר זוגי באמצעות **i % 2 === 0** (בדיקה האם השארית מחלוקת ב-2 היא 0).
- אם המספר זוגי, תודפס הודעה מתאימה, ואם לא, תודפס הודעה אחרת.

---

## 4. לולאות עם תנאים מורכבים

כשאנחנו כותבים לוגיקה מורכבת, לעיתים נצטרך להשתמש בתנאים בתוך לולאות כדי לשלוט טוב יותר במה שקורה. נניח שאנחנו רוצים להפסיק לולאה ברגע שמספר מסוים נמצא. נוכל להשתמש ב-**break**.

## דוגמה:

```javascript
for (let i = 1; i <= 10; i++) {
    if (i === 5) {
        console.log("מצאנו את המספר 5, עוצרים כאן!");
        break;
    }
    console.log("המספר הוא " + i);
}
```

## הסבר:
- הלולאה מתחילה כמו קודם, אבל ברגע שהמספר הוא 5, מופעל התנאי שגורם ללולאה לעצור בעזרת **break**.

## תרגול מתקדם:
כתבו לולאת **while** שמבקשת מהמשתמש להזין מספרים, עד שהוא מזין את המספר 0. כל מספר שהמשתמש מזין יודפס למסך, ואם הוא מזין 0 – הלולאה תיעצר.

---

## לולאות ב-JavaScript: פירוט מלא

עכשיו נעבור לפירוט מעמיק יותר על מבנה הלולאה, כולל הסבר יסודי על חלקיה.

## לולאה בסיסית ללא הגדרות

לפני שנכנס למבנה המלא של לולאת **for**, נתחיל בלולאה בסיסית שתרוץ מספר קבוע של פעמים. לדוגמה, נוכל להגדיר לולאה שתמיד רצה 3 פעמים:

```javascript
console.log("התחלת הלולאה");

for (;;) {
    console.log("הדפסת הודעה");

    break; // עוצרים את הלולאה כדי להימנע מריצה אינסופית
}

console.log("סיום הלולאה");
```

לולאה זו תתחיל, אך מאחר ולא הגדרנו לה תנאי עצירה, נשתמש ב-`break` כדי לעצור אותה מיד. **לולאת for** זקוקה לשלושה מרכיבים כדי לפעול כהלכה, ולכן כעת נבין כיצד נבנה לולאה בצורה נכונה.

## המבנה המלא של לולאת for

לולאת **for** ב-JavaScript מורכבת משלושה חלקים בסיסיים שמופיעים בתוך הסוגריים:

```javascript
for (הגדרת משתנה; תנאי בדיקה; עדכון משתנה) {
    // הקוד שרץ בכל סיבוב של הלולאה
}
```

בואו נבין את שלושת החלקים:

1. **הגדרת משתנה**: כאן אנחנו יוצרים משתנה, לרוב זה יהיה מספר שמתחיל מערך מסוים (לרוב 0 או 1). לדוגמה: `let i = 1;`
   
2. **תנאי בדיקה**: התנאי הזה בודק לפני כל סיבוב של הלולאה אם כדאי להמשיך. כל עוד התנאי מתקיים (true), הלולאה תמשיך לרוץ. לדוגמה: `i <= 10` (זה אומר שהלולאה תמשיך כל עוד `i` קטן או שווה ל-10).
   
3. **עדכון משתנה**: בסוף כל סיבוב, אנחנו מעדכנים את המשתנה, כך שבפעם הבאה שהוא נבדק הוא יהיה שונה. במקרה שלנו נעלה את הערך של `i` ב-1 בכל סיבוב באמצעות `i++`.

## דוגמה בסיסית:

```javascript
for (let i = 1; i <= 10; i++) {
    console.log("המספר הוא " + i);
}
```

## הסבר:

- **let i = 1**: אנחנו מגדירים משתנה שנקרא `i`, ומתחילים אותו ב-1.
- **i <= 10**: הלולאה תמשיך לרוץ כל עוד `i` קטן או שווה ל-10.
- **i++**: בכל פעם שהלולאה מסתיימת, אנחנו מוסיפים 1 ל-`i`.

## לולאת for ללא השמה ועידכון

כדי להבין טוב יותר את המבנה של לולאת **for**, נוכל להראות דוגמה ללולאה שאין בה השמה או עדכון של המשתנה.

```javascript
let i = 0;

for (; i < 3;) {
    console.log("i שווה ל-" + i);
    i++; // אנחנו מעדכנים את i ידנית
}
```

כאן ניתן לראות שההשמה והעדכון נעשים מחוץ לסוגריים של ה-`for`, והלולאה מתנהגת בדיוק אותו הדבר.

---

## סיכום השיעור

בשיעור זה למדנו על שני מושגים בסיסיים אך חשובים מאוד בתכנות: **תנאים** ו-**לולאות**. ראינו איך ניתן להשתמש בתנאים כדי לקבל החלטות בקוד שלנו, ואיך לולאות מאפשרות לנו לבצע פעולות חוזרות מבלי לכתוב את אותו הקוד שוב ושוב. הבנה ושילוב של שני מושגים אלו תאפשר לכם לכתוב קוד יותר מורכב ויעיל.

---

### קישורים

1. בחלק מהתמונות נעשה שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית.

הבנת תנאים (if, else) ולולאות (for, while) לכתיבת לוגיקה פשוטה.

תנאים ולולאות ב-JavaScript

![קורס טכנולוגיות אינטרנט](/images/articles/iw/technology/coding-for-kids-13/1.jpg)

---

השיעור בבנייה, תודה על הסבלנות!

---


### קישורים

1. בחלק מהתמונות נעשה שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית.

יצירת טפסים וקלטים ב-HTML ועיבוד המידע שהוזן עם JavaScript.

שימוש בקלטים ויצירת טפסים בסיסיים ב-HTML

![קורס טכנולוגיות אינטרנט](/images/articles/iw/technology/coding-for-kids-19/1.jpg)

---

השיעור בבנייה, תודה על הסבלנות!

---


### קישורים

1. בחלק מהתמונות נעשה שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית.

איך לשלוח נתונים לשרת ולקבל תגובות עם Fetch API, כולל טיפול בהצלחות ובשגיאות.

שליחת נתונים לשרת וקבלת תגובות עם Fetch API

![קורס טכנולוגיות אינטרנט](/images/articles/iw/technology/coding-for-kids-3/1.jpg)

---

נושא מספר 3 ב-<a href="../coding-for-kids-0/" target="_blank">קורס תכנות לילדים</a>.

---

## תיאור השיעור:  
בשיעור זה נלמד איך להוסיף קישורים ותמונות לדף HTML. נבין את התגיות `<a>` ו-`<img>`, ונראה כיצד להשתמש בהן כדי ליצור קישורים בין עמודים ולהוסיף תמונות.

## מטרות השיעור:
- הכרת תגית הקישור `<a>` והשימוש בה ליצירת קישורים בדף.
- הבנת תגית התמונה `<img>` וכיצד להוסיף תמונות לדף.
- למידה כיצד להשתמש בתכונות של תגיות אלה (כמו `href` ו-`src`) כדי לשלוט בתוכן המקושר ובתמונות.

---

## מהלך השיעור:

## 1. מבוא לתגיות קישורים ותמונות
ב-HTML, כדי שהדף שלנו יהיה מעניין ושימושי, נשתמש בקישורים ותמונות. קישורים עוזרים לנו לעבור בין דפים שונים באינטרנט, ותמונות מוסיפות עניין ויופי לדף שלנו.

## 2. מהו קישור ואיך יוצרים אותו?
קישור (Hyperlink) הוא דרך לגרום לגולש לעבור לדף אחר בלחיצת כפתור. כדי ליצור קישור ב-HTML, משתמשים בתגית `<a>`, שהיא קיצור של **Anchor** (עוגן). תגית זו מציינת לאן אנחנו רוצים לקשר ומה יהיה הטקסט או התמונה שעליהם נלחץ.

**איך זה נראה?**
```html
<a href="https://1step2learn.com">לחץ כאן</a>
```
במקרה הזה, התגית אומרת לדפדפן: "אם מישהו ילחץ על הטקסט 'לחץ כאן', תעביר אותו לדף שכתוב ב-`href` (הקישור)."

## 3. מהי תמונה ואיך מוסיפים אותה לדף?
תמונה היא אחת הדרכים הכי פשוטות להחיות את הדף שלנו. כדי להוסיף תמונה ב-HTML, משתמשים בתגית `<img>`. תגית זו לא עוטפת טקסט כמו קישורים, אלא רק מציינת לדפדפן מאיפה לטעון את התמונה.

**איך זה נראה?**
```html
<img src="image.jpg" alt="תיאור התמונה">
```
- **`src`** (source) מציין את מיקום התמונה.
- **`alt`** הוא תיאור של התמונה, למקרה שהיא לא נטענת או אם יש משתמשים שלא רואים תמונות (למשל, גולשים עם מוגבלות).

## 4. דוגמה לשימוש בקישורים ותמונות
בואו נבנה דף קטן שיש בו גם קישור וגם תמונה:
```html
<a href="https://1step2learn.com">
   <img src="image.jpg" alt="לחץ כאן לתמונה">
</a>
```
כאן שילבנו גם קישור וגם תמונה. אם המשתמש ילחץ על התמונה, הוא יועבר לדף אחר.

---

## 5. סיכום  
למדנו איך להוסיף קישורים ותמונות לדף HTML באמצעות תגיות `<a>` ו-`<img>`. כל תגית מאפשרת לדף להיות דינמי ומעניין יותר, בעזרת קישורים לדפים אחרים והצגת תמונות בצורה ברורה.

---


### קישורים

1. בחלק מהתמונות נעשה שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית.

איך להוסיף קישורים (<a>) ותמונות (<img>) לדף HTML.

קישורים ותמונות ב-HTML

![קורס טכנולוגיות אינטרנט](/images/articles/iw/technology/coding-for-kids-8/1.jpg)

---

נושא מספר 8 ב-<a href="../coding-for-kids-0/" target="_blank">קורס תכנות לילדים</a>.  

---  

## תיאור השיעור:  
בשיעור הזה נלמד איך להשתמש בתכונת `id` ב-JavaScript כדי לגשת ולשנות אלמנטים בדף HTML. נבין איך בעזרת מזהים (ID) אפשר לשלוט בתוכן ובעיצוב של אלמנטים בדף, ונבצע תרגולים שיאפשרו להבין את התהליך בצורה ברורה ושלב אחר שלב.

---  

## מטרות השיעור:
- להבין מהו `id` וכיצד הוא משמש ב-HTML וב-JavaScript.
- ללמוד איך לגשת לאלמנטים ב-HTML דרך `id` ולשנות את התוכן והעיצוב שלהם.
- לתרגל שינויים בסיסיים בעזרת JavaScript, כמו שינוי טקסט, צבע או סגנון.

---  

## מהלך השיעור:  

## 1. מה זה `id` ולמה הוא חשוב?
בכל דף HTML יש לנו **המון אלמנטים**: כותרות, פסקאות, תמונות ועוד. כדי שנוכל לשלוט באלמנטים האלה ולבצע עליהם שינויים בעזרת JavaScript, עלינו להגדיר להם מזהה ייחודי, שנקרא `id`. תחשבו על `id` כמו מספר תעודת זהות של האלמנט – הוא מאפשר לנו לגשת לאלמנט ספציפי ולבצע עליו פעולות מבלי לגעת בשאר האלמנטים.

## דוגמה:
בואו נתחיל עם דוגמה פשוטה של אלמנט HTML עם `id`:

```html
<h1 id="myTitle">ברוכים הבאים לאתר שלי!</h1>
```

כאן יש לנו כותרת עם `id` בשם `myTitle`. המזהה הזה מאפשר לנו לפנות לאלמנט הזה ישירות בעזרת JavaScript, כפי שנראה בהמשך.

## 2. איך לגשת לאלמנט עם `id` בעזרת JavaScript?
כדי לגשת לאלמנט באמצעות ה-`id` שלו ב-JavaScript, אנחנו משתמשים בפונקציה שנקראת `getElementById`. הפונקציה הזו מחפשת את האלמנט עם ה-`id` שנתנו לה ומאפשרת לנו לשנות אותו.

## דוגמה:
נניח שאנחנו רוצים לשנות את הטקסט של הכותרת מהדוגמה הקודמת. נכתוב JavaScript שיעשה את זה:

```html
<script>
   document.getElementById("myTitle").innerHTML = "שלום, עולם!";
</script>
```

ב-JavaScript הזה, אנחנו ניגשים לכותרת באמצעות ה-`id` שלה ("myTitle") ומשנים את התוכן שלה ל-"שלום, עולם!".

## 3. שינוי עיצוב של אלמנט עם `id`
לא רק שאפשר לשנות את התוכן של אלמנטים עם `id`, אפשר גם לשנות את העיצוב שלהם, למשל לשנות את הצבע של טקסט, את הגודל שלו, או את סוג הפונט.

## דוגמה:
בואו נראה איך אפשר לשנות את הצבע של הכותרת לדוגמה לצבע כחול:

```html
<script>
   document.getElementById("myTitle").style.color = "blue";
</script>
```

בקטע קוד הזה, אנחנו משנים את התכונה `color` של הכותרת לכחול.

---

## 4. תרגול בסיסי
התרגול הוא חלק חשוב בלמידה, אז בואו נתאמן על מה שלמדנו עד עכשיו. 

## תרגיל 1: שינוי טקסט
1. צרו עמוד HTML עם כותרת (`<h1>`) עם `id` כלשהו (למשל "header1").
2. בעזרת JavaScript, שנו את הטקסט של הכותרת ללמשהו חדש (כמו "שלום לכולם!").

## תרגיל 2: שינוי צבע
1. צרו פסקה (`<p>`) עם טקסט כלשהו ו-`id`.
2. הוסיפו כפתור בדף (תגית `<button>`).
3. כשילחצו על הכפתור, הצבע של הטקסט בפסקה ישתנה לאדום בעזרת JavaScript.

---

## 5. הבנה מתקדמת: שילוב תוכן ועיצוב עם JavaScript
עכשיו, כשאנחנו יודעים לשנות טקסט וצבעים בעזרת JavaScript, ננסה לשלב ביניהם. נלמד איך להשתמש גם בשינויי תוכן וגם בשינויי עיצוב באותו אלמנט.

## דוגמה:
בואו ניצור כפתור שמחליף את הכותרת ואת הצבע שלה ביחד:

```html
<h1 id="myTitle">ברוכים הבאים!</h1>
<button onclick="changeTitle()">שנה כותרת וצבע</button>

<script>
   function changeTitle() {
      var title = document.getElementById("myTitle");
      title.innerHTML = "הכותרת השתנתה!";
      title.style.color = "green";
   }
</script>
```

כאן, כשילחצו על הכפתור, התוכן של הכותרת ישתנה ל-"הכותרת השתנתה!" והצבע שלה ישתנה לירוק.

---

## 6. תרגול מתקדם
בתרגול הזה נשתמש בידע המשולב שלנו לשנות גם תוכן וגם עיצוב.

## תרגיל 3: כפתור שמשנה תוכן ועיצוב
1. צרו עמוד HTML עם כותרת ו-`id`.
2. הוסיפו כפתור, וכאשר לוחצים עליו, הכותרת תשתנה גם בתוכן וגם בצבע.

---

## סיכום השיעור
במהלך השיעור למדנו איך לגשת לאלמנטים בעזרת `id` ולשנות את התוכן והעיצוב שלהם בעזרת JavaScript. הבנו כיצד `id` עוזר לנו לשלוט על אלמנטים בדף באופן ממוקד, וביצענו תרגולים שעזרו להטמיע את הידע.

---


### קישורים

1. בחלק מהתמונות נעשה שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית.

שימוש ב-id כדי לגשת ולשנות אלמנטים עם JavaScript, כולל תרגולים בסיסיים.

עבודה עם id ב-JavaScript

![קורס טכנולוגיות אינטרנט](/images/articles/iw/technology/coding-for-kids-11/1.jpg)

---

נושא מספר 11 ב-<a href="../coding-for-kids-0/" target="_blank">קורס תכנות לילדים</a>.

---

## תיאור השיעור:
בשיעור זה נלמד על פונקציות ב-JavaScript ואיך ליצור פונקציות פשוטות. פונקציה היא בעצם קטע קוד שניתן להפעיל שוב ושוב מתי שנרצה. בנוסף, נלמד איך להשתמש ב-HTML כדי להפעיל פונקציה על ידי לחיצה על כפתור בדף האינטרנט שלנו.

---

## מטרות השיעור:
- להבין מהי פונקציה ב-JavaScript ולמה היא חשובה.
- ללמוד איך ליצור ולהפעיל פונקציה.
- ללמוד איך להוסיף כפתור ב-HTML ולהשתמש בו כדי להפעיל פונקציה ב-JavaScript.
- לתרגל יצירת פונקציות והפעלתן עם כפתורים.

---

## מהלך השיעור:

## 1. מהי פונקציה ב-JavaScript?

פונקציה ב-JavaScript היא קטע קוד שמבצע פעולה מסוימת. אפשר לדמיין פונקציה כמו **מתכון** לביצוע פעולה מסוימת, שאפשר להשתמש בו כמה פעמים שנרצה, ולא רק פעם אחת.

## למה חשוב להשתמש בפונקציות?

פונקציות עוזרות לנו לכתוב קוד **מסודר יותר** ו**קל לתחזוקה**. במקום לחזור על אותו קטע קוד שוב ושוב, אפשר לכתוב את הקוד פעם אחת בתוך פונקציה, ואז להפעיל את הפונקציה כל פעם שנרצה לבצע את אותה פעולה.

## דוגמה לפונקציה פשוטה:
```javascript
function sayHello() {
    console.log("שלום עולם!");
}
```

כאן יצרנו פונקציה בשם `sayHello` שמבצעת פעולה פשוטה – היא מדפיסה "שלום עולם!" בקונסולה. כדי להפעיל את הפונקציה, נרשום את שם הפונקציה עם סוגריים:

```javascript
sayHello();  // מפעיל את הפונקציה ומדפיס "שלום עולם!" בקונסולה
```

## 2. יצירת פונקציה ב-JavaScript

כשאנחנו רוצים ליצור פונקציה, אנחנו משתמשים במבנה קוד פשוט. נתחיל במילת המפתח `function`, לאחר מכן נבחר שם לפונקציה, ונרשום סוגריים. בתוך הסוגריים יכולים להיות משתנים שנעביר לפונקציה (מה שנקרא "פרמטרים"), אבל במקרה הבסיסי אפשר להשאיר את זה ריק. לאחר מכן, בתוך סוגריים מסולסלים `{}`, נכתוב את הפעולות שהפונקציה תבצע.

## דוגמה ליצירת פונקציה שמבצעת חישוב:
```javascript
function addNumbers() {
    let number1 = 5;
    let number2 = 10;
    let sum = number1 + number2;
    console.log(sum);  // יציג 15 בקונסולה
}
```

כאן יצרנו פונקציה שמחברת שני מספרים ומדפיסה את התוצאה בקונסולה.

## 3. הוספת כפתור להפעלת פונקציה ב-HTML

בשלב הזה, נלמד איך אפשר להפעיל פונקציה כשמשתמש לוחץ על כפתור בדף HTML. לשם כך, נוסיף כפתור לדף ה-HTML ונקשר אותו לפונקציה שכתבנו ב-JavaScript.

## איך נראה כפתור ב-HTML?
כפתור ב-HTML נוצר בעזרת התגית `<button>`. בתוך התגית אפשר לכתוב את הטקסט שיופיע על הכפתור.

```html
<button>לחץ עלי</button>
```

## איך מפעילים פונקציה בלחיצה על כפתור?
כדי לקשר את הכפתור לפונקציה שכתבנו ב-JavaScript, אנחנו נשתמש בתכונה `onclick`. התכונה `onclick` אומרת לדפדפן להפעיל פונקציה מסוימת כאשר לוחצים על הכפתור.

```html
<button onclick="sayHello()">לחץ כאן</button>
```

כאן, כשמשתמש ילחץ על הכפתור, הפונקציה `sayHello()` תופעל ותדפיס את ההודעה "שלום עולם!" בקונסולה.

## 4. דוגמאות לשימוש בפונקציות עם כפתורים

## דוגמה 1: פונקציה שמציגה הודעה בקונסולה
```html
<!DOCTYPE html>
<html lang="he">
<head>
    <meta charset="UTF-8">
    <title>פונקציה עם כפתור</title>
</head>
<body>
    <button onclick="sayHello()">לחץ כאן לברך</button>

    <script>
        function sayHello() {
            console.log("שלום עולם!");
        }
    </script>
</body>
</html>
```

בדוגמה זו, כשמשתמש ילחץ על הכפתור, תופיע ההודעה "שלום עולם!" בקונסולה של הדפדפן.

## דוגמה 2: פונקציה שמחשבת חיבור של שני מספרים
```html
<!DOCTYPE html>
<html lang="he">
<head>
    <meta charset="UTF-8">
    <title>חישוב עם כפתור</title>
</head>
<body>
    <button onclick="addNumbers()">לחץ לחישוב</button>

    <script>
        function addNumbers() {
            let number1 = 5;
            let number2 = 3;
            let sum = number1 + number2;
            console.log("התוצאה היא: " + sum);
        }
    </script>
</body>
</html>
```

כאן יצרנו פונקציה שמחברת שני מספרים ומדפיסה את התוצאה בקונסולה כאשר לוחצים על הכפתור.

## 5. שימוש בפרמטרים לפונקציות

פונקציות יכולות להיות גמישות יותר אם נוסיף להן פרמטרים – כלומר, משתנים שהן יקבלו בעת ההפעלה. לדוגמה, נוכל להעביר לפונקציה שני מספרים ולבקש ממנה לחבר אותם במקום להגדיר את המספרים מראש בתוך הפונקציה.

## דוגמה לפונקציה עם פרמטרים:
```javascript
function addNumbers(number1, number2) {
    let sum = number1 + number2;
    console.log(sum);
}
```

במקרה הזה, הפונקציה `addNumbers` מקבלת שני פרמטרים (`number1` ו-`number2`) ומבצעת את החיבור ביניהם.

## הפעלת הפונקציה עם פרמטרים:
```html
<button onclick="addNumbers(8, 12)">לחץ לחישוב</button>
```

כאן, אנחנו מפעילים את הפונקציה `addNumbers` ומעבירים לה את המספרים 8 ו-12. התוצאה תהיה 20, שתודפס בקונסולה.

## 6. תרגילים

## תרגיל 1: פונקציה פשוטה עם כפתור
1. צרו פונקציה ב-JavaScript שמדפיסה את ההודעה "היי! לחצת על כפתור!".
2. הוסיפו כפתור בדף HTML שמפעיל את הפונקציה כשלוחצים עליו.

## תרגיל 2: פונקציה שמבצעת חישוב
1. צרו פונקציה שמקבלת שני פרמטרים – מספרים.
2. הפונקציה תחשב את ההפרש בין המספרים ותדפיס את התוצאה בקונסולה.
3. הוסיפו כפתור ב-HTML שמפעיל את הפונקציה ומעביר לה שני מספרים.

## תרגיל 3: פונקציה עם הודעה מותאמת אישית
1. צרו פונקציה שמקבלת פרמטר של שם.
2. הפונקציה תדפיס הודעה מותאמת אישית, לדוגמה: "שלום, תומר!".
3. הוסיפו כפתור שמפעיל את הפונקציה ומעביר לה את השם.

---

## 7. סיכום השיעור

בשיעור הזה למדנו איך ליצור פונקציות ב-JavaScript ואיך להפעיל אותן על ידי לחיצה על כפתור ב-HTML. הבנו שפונקציות עוזרות לנו לחסוך זמן וכתיבה חוזרת בקוד, וראינו איך אפשר להעביר להן פרמטרים כדי לבצע חישובים שונים או להציג הודעות מותאמות אישית.

---


### קישורים

1. בחלק מהתמונות נעשה שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית.

יצירת פונקציות פשוטות ב-JavaScript והפעלתן על ידי לחיצה על כפתורים ב-HTML.

פונקציות והפעלה שלהן בלחיצת כפתור ב-HTML

![computer skills](/images/articles/iw/technology/basic-computer-skills-1/1.jpg)

---

נושא מספר 1 ב-<a href="../basic-computer-skills-0/" target="_blank">קורס יסודות השימוש במחשב</a>.

---

## הקדמה

בשלב ההקדמה של השיעור, אנחנו נתחיל בכך שנכיר את מרכיבי המחשב הבסיסיים ונתבונן בתפקידם של כל אחד מהם. 

**מטרה:** המטרה שלנו כאן היא להבין את החלקים השונים של המחשב ומה בדיוק כל אחד מהם עושה. נדבר על החלקים המרכזיים כמו המסך, המקלדת והעכבר, ונסביר איך הם עובדים ביחד כדי לאפשר לנו להשתמש במחשב בצורה נוחה ויעילה. נבין איך כל חלק תורם לחוויית השימוש שלנו ונראה את הקשרים ביניהם.

נציג את מרכיבי המחשב אחד אחד. נתחיל מהמסך, שהוא החלק שמציג את כל מה שאנחנו רואים במחשב. לאחר מכן, נדבר על המקלדת, שהיא האמצעי שלנו להקלדה ולהזנת נתונים, ונסביר את החשיבות של מקשים מסויימים. לבסוף, נתמקד בעכבר, שהוא הכלי שלנו לניהול ועבודה עם הסמן על המסך. נבין איך כל החלקים הללו עובדים יחד כדי לאפשר לנו להפעיל את המחשב בצורה חלקה. 

כך, נוודא שהבנתם את התפקידים השונים של כל חלק במחשב, איך הם משתלבים יחד, ומה בדיוק קורה בכל פעם שאתם לוחצים על מקש או מזיזים את העכבר.

---

## מסך (Screen)

המסך הוא החלק במחשב שמציג את התמונה שאנחנו רואים. זהו החלק החשוב שמראה לנו את התוכן, הגרפיקה והטקסטים. המסך מתפקד להציג את כל מה שמתרחש במחשב, כמו תוכן דפי אינטרנט, מסמכים וגרפיקה.

ישנם סוגים שונים של מסכים, כל אחד עם יתרונות משלו:
- **LCD (Liquid Crystal Display)**: מסכים אלה משתמשים בטכנולוגיה נוזלית כדי להציג תמונה. הם בדרך כלל זולים ומספקים איכות טובה.
- **LED (Light Emitting Diode)**: זהו שדרוג ל-LCD שבו התצוגה מוארת על ידי נורות LED, מה שגורם לתמונה להיות בהירה יותר ולצבעים להיות חיים יותר.
- **OLED (Organic Light Emitting Diode)**: מסכים אלה מספקים צבעים חדים וניגודיות גבוהה מכיוון שכל פיקסל מואר בנפרד. התמונה בהם נראית ברורה מאוד, במיוחד בשחור.

---

## מקלדת (Keyboard)

המקלדת היא התקן הקלט שמאפשר לנו להקליד נתונים למחשב. זהו המכשיר שבו אנו מקישים אותיות, מספרים ותווים כדי להזין טקסטים או פקודות. המקלדת מאפשרת לנו לתקשר עם המחשב ולהוציא פקודות בצורה נוחה.

תפקוד המקלדת הוא להקליד טקסטים, לשלוח פקודות ולהשתמש בקיצורי דרך. באמצעות המקלדת, אנחנו יכולים לכתוב מסמכים, לשלוח אימיילים ולהפעיל תוכניות שונות על המחשב. ישנם סוגים שונים של מקשים:
- **אותיות**: מקשים המיועדים להקליד טקסטים.
- **מספרים**: מקשים למספרים, נמצאים בדרך מעל האותיות.
- **מקשי פקודה**: כמו Ctrl ו-Shift, שמשתמשים בהם יחד עם מקשים אחרים כדי לבצע פעולות מיוחדות, כמו קיצורי דרך. 

  **דוגמה לשימוש:** כדי להחליף בין שפות שונות במקלדת, אתה יכול להשתמש בקיצור הדרך **Alt + Shift**. כאשר תשתמש בקיצור זה, תראה את שינוי השפה בתחתית המסך, ליד סמל השפה הנוכחית (למשל, "עברית" או "אנגלית"). שינוי זה יאפשר לך להקליד בשפה החדשה שנבחרה.

---

## עכבר (Mouse)

העכבר הוא התקן קלט שמאפשר לנו לשלוט בסמן על המסך ולבצע פעולות שונות במחשב. בעזרת העכבר, אנחנו יכולים לנהל את מה שאנחנו רואים על המסך, כמו פתיחת קבצים, גרירת פריטים ועבודה עם חלונות.

תפקוד העכבר כולל שלוש פעולות עיקריות:
- **לחיצה**: באמצעות לחיצה על לחצן ראשי, אנחנו יכולים לבחור פריטים ולבצע פעולות כמו פתיחת קבצים או לחיצה על כפתורים.
- **גלילה**: גלגל גלילה שנמצא באמצע העכבר מאפשר לנו לגלול למעלה ולמטה בדפי אינטרנט או במסמכים ארוכים.
- **גרירה**: אפשרות לגרור פריטים על המסך, כמו להזיז קבצים או לסדר חלונות.

בעכבר ישנם שלושה לחצנים עיקריים:
- **לחצן ראשי**: לרוב נמצא בצד השמאלי ומשמש ללחיצות רגילות.
- **לחצן משני**: נמצא בצד הימני ומספק גישה לתפריטים נוספים, כמו לחיצה ימנית על קובץ.
- **גלגל גלילה**: מאפשר גלילה נוחה בתוך תוכן ארוך.

במחשבים ניידים, בנוסף לעכבר, ניתן להשתמש ב-Touchpad (מגע-מגע), שהוא שטח מגע רגיש שנמצא מתחת למקלדת. ה-Touchpad מאפשר לבצע את כל הפעולות שצוינו בעכבר—לחיצה, גלילה וגרירה—באמצעות מגע עם האצבעות. ניתן להקליק על ה-Touchpad על ידי לחיצה על ה-Touchpad עצמו או על ידי לחיצה על כפתורי הקלקה המובנים בו, אם קיימים. כך ניתן לשלוט בסמן ולבצע פעולות בצורה נוחה גם בלי עכבר חיצוני.

---

**עכבר ומקלדת עם חוט:** מומלץ להשתמש בעכבר ומקלדת עם חוט. היתרון של התקנים עם חוט הוא שאין לך תלות בסוללות, מה שמבטיח שהמקלדת והעכבר תמיד יהיו פעילים. בנוסף, הם מספקים חיבור יציב ואמין.

---

## חיבורי המחשב

**חיבורי המחשב** הם הדרך שבה אנחנו מחברים את המסך, המקלדת והעכבר למחשב עצמו. החיבורים הללו חשובים כדי שכל החלקים יפעלו בצורה תקינה ויוכלו לתקשר עם המחשב.

ישנם סוגים שונים של חיבורים, והעיקריים הם **USB ו-HDMI**. 
- **USB (Universal Serial Bus)**: זהו חיבור הנמצא בשימוש רחב עבור מגוון התקנים כמו מקלדות, עכברים, וכוננים חיצוניים. הוא מאפשר חיבור פשוט ומהיר של התקנים למחשב והעברת נתונים בין המחשב להתקן.
- **HDMI (High-Definition Multimedia Interface)**: חיבור זה משמש לחיבור המסך למחשב. הוא מעביר תמונה באיכות גבוהה ואודיו, ומאפשר לנו לראות את התמונה מהחשב על המסך בצורה ברורה ומדויקת.

---

## תחנת עגינה (Docking Station)

**תחנת עגינה** היא התקן שמאפשר לך לחבר את המחשב הנייד שלך למספר התקנים נוספים בקלות ובמהירות. תחנות עגינה מספקות חיבור למקלדת, עכבר, מסך נוסף, וכוננים חיצוניים, וכל זה באמצעות חיבור אחד בלבד למחשב הנייד שלך. זה מועיל במיוחד אם יש לך מחשב נייד עם מספר מוגבל של יציאות.

**חיבורי USB:** ייתכן שתצטרך להכיר את ההבדלים בין סוגי החיבורים הזמינים:

- **USB 2.0:** חיבור USB ישן יותר. מבחינה פיזית, חיבור USB 2.0 הוא בעל צבע שחור בפנים ובנוי בצורה חלקה ללא קווים או סימנים נוספים. הוא נראה כמו חיבור USB רגיל, אבל לעיתים נמצא בצבע שונה מהמכסה. 

- **USB 3.0:** חיבור USB מתקדם יותר. מבחינה פיזית, חיבור USB 3.0 לרוב בעל צבע כחול בפנים, ויש לו סיכות נוספות שמאפשרות מהירויות גבוהות יותר להעברת נתונים. החיבורים עצמם יכולים להיות בעלי עיצוב מעט שונה, עם פינים נוספים בצורת "L" בצדדים.

---

## כיצד החלקים פועלים יחד

החלקים השונים של המחשב—המקלדת, העכבר והמסך—פועלים יחד בצורה מתואמת כדי לאפשר לנו לעבוד ביעילות עם המחשב. כל חלק משחק תפקיד חשוב בתהליך הזה.

המקלדת משמשת לנו כאמצעי להקליד טקסטים, פקודות ונתונים למחשב. כשאתה מקליד משהו, המידע עובר למחשב ומעובד. התוצאה מוצגת על המסך, שמראה לך את מה שהקלדת בצורה ברורה. למשל, אם אתה כותב מייל, כל תו שאתה מקליד מופיע על המסך, ומאפשר לך לראות ולערוך את הטקסט בזמן אמת.

העכבר, מצד שני, מאפשר לך לנהל את הסמן על המסך, לבחור פריטים ולבצע פעולות כמו גרירה וגלילה. בעזרת העכבר, אתה יכול לפתוח תוכניות, לסדר חלונות, ולבצע פעולות נוספות במחשב. לדוגמה, אם אתה רוצה להזיז חלון של תוכנה, אתה יכול לגרור אותו בעזרת העכבר למיקום חדש על המסך.

בכך, כל חלק במחשב תורם לתהליך העבודה הכללי, והממשק שלהם מבטיח שהשימוש במחשב יהיה אינטואיטיבי ויעיל.

---

## מערכת הפעלה והממשק הגרפי שלה

**מערכת הפעלה** היא התוכנה הבסיסית שמנהלת את פעולתו של המחשב. היא אחראית על תיאום בין כל החלקים השונים של המחשב ומאפשרת למשתמשים לפעול בצורה מסודרת. מערכת ההפעלה מספקת את הפלטפורמה שעליה רצות כל התוכניות והיישומים במחשב.

**הממשק הגרפי** של מערכת ההפעלה הוא החלק שבו המשתמש מתקשר עם המחשב באמצעות תמונות, סמלים וחלונות במקום פקודות טקסט פשוטות. הממשק הגרפי מאפשר למשתמשים לבצע פעולות כמו פתיחת קבצים, ניהול תיקיות והפעלה של תוכניות על ידי לחיצה על אייקונים וחלונות.

בממשק הגרפי, תמצאו:
- **שולחן העבודה (Desktop)**: המקום שבו מופיעים קיצורי הדרך לתוכניות ולתיקיות החשובות ביותר.
- **שורת המשימות (Taskbar)**: רצועה בתחתית המסך שמציגה את התוכניות הפתוחות ומאפשרת גישה מהירה לתוכניות אחרות.
- **תפריט התחל (Start Menu)**: התפריט שמופיע בלחיצה על כפתור התחל ומספק גישה לתוכניות, תיקיות וכלים חשובים.

באמצעות הממשק הגרפי, כל פעולה כמו פתיחת קובץ או מעבר בין תוכניות נעשית בצורה אינטואיטיבית ופשוטה, והמשתמשים יכולים לשלוט במחשב בצורה נוחה ויעילה.

---

## חלונות

**חלונות** הם אזורים נפרדים על המסך המאפשרים לך לבצע מספר משימות בו-זמנית. כל חלון מציג תוכן או יישום שונה, ואתה יכול לעבוד עם מספר חלונות במקביל.

**פתיחת מספר חלונות:** כדי לפתוח מספר חלונות בו-זמנית, פשוט לחץ פעמיים על האייקון של התוכנית או הקובץ שברצונך לפתוח. תוכל גם להשתמש בתפריט התחל כדי לבחור ולהפעיל תוכניות נוספות. כל תוכנית או קובץ שנפתח יופיע בחלון נפרד על המסך.

**הצמדת חלונות אחד ליד השני:** אתה יכול לסדר את החלונות על המסך כך שיצמדו אחד ליד השני. כדי לעשות זאת, גרור את שולי החלון לתוך הצדדים של המסך. לדוגמה, גרור חלון לתוך צד ימין של המסך, והוא יתמזג עם חצי המסך הימני. כך תוכל לראות שני חלונות אחד ליד השני בקלות.

**שינוי גודל חלונות:** ניתן לשנות את גודל החלון על ידי גרירת הקצוות שלו. מקם את הסמן על קצה או פינת החלון ולחץ וגרור כדי להגדיל או להקטין את גודלו. זה מאפשר לך להתאים את גודל החלון כך שיתאים לצרכים שלך.

**מעבר בין חלונות:** כדי לעבור בין חלונות פתוחים, תוכל ללחוץ על הכרטיסיות בתחתית המסך בשורת המשימות, או להשתמש בקיצורי הדרך במקלדת כמו **Alt + Tab**. לחיצה על **Alt** והחזקת מקש זה, יחד עם לחיצה על **Tab**, תעביר אותך בין כל החלונות הפתוחים.

באמצעות שימוש נכון בחלונות, תוכל לנהל מספר משימות במקביל בצורה מסודרת ויעילה.

---


### קישורים

1. בחלק מהתמונות נעשה שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית.

הבנת מרכיבי המחשב ותפקודם כמו מסך, מקלדת ועכבר, והיכרות עם מערכת ההפעלה.

היכרות עם המחשב שלי

![קורס טכנולוגיות אינטרנט](/images/articles/iw/technology/coding-for-kids-6/1.jpg)

---

נושא מספר 6 ב-<a href="../coding-for-kids-0/" target="_blank">קורס תכנות לילדים</a>.

---

## תיאור השיעור:
בשיעור זה נלמד על עקרונות הבסיס של CSS, שפת עיצוב שמאפשרת לנו לשלוט בנראות של דפי HTML. נבין כיצד להשתמש ב-CSS כדי לשנות צבעים, גדלים, גופנים, ולהוסיף עיצובים שונים לאלמנטים בדף.

---

## מטרות השיעור:
- הבנת הבסיס של CSS ואיך היא עובדת עם HTML.
- לימוד על שינוי צבעים, גודלי טקסט, וגופנים באמצעות CSS.
- הבנה כיצד להוסיף עיצוב לכל אלמנט בדף HTML כדי לשפר את הנראות שלו.

---

## 1. מה זה CSS?

נתחיל בהבנה בסיסית של **CSS**.

**CSS** הוא קיצור של **Cascading Style Sheets**. שפה זו משמשת להוסיף עיצוב וסטייל לאלמנטים שנמצאים בדף HTML. אם HTML הוא השלד שמבנה את האתר, CSS הוא הבגדים שמלבישים אותו והופכים אותו ליפה ומושך.

CSS מאפשרת לנו לקבוע:
- צבעים של טקסט ורקע.
- גודל וכיוון של אלמנטים בדף.
- סוגי גופנים ואיך הם יוצגו.
- מרווחים בין אלמנטים, גבולות, מסגרות ועוד.

כדי להשתמש ב-CSS בעמוד HTML, אנחנו כותבים "חוקי עיצוב" שקובעים איך האלמנטים ייראו.

---

## 2. איך CSS עובד עם HTML?

CSS ו-HTML עובדים יחד בצורה שבה **HTML** אחראי על התוכן, ו-**CSS** אחראי על העיצוב.

## דוגמה פשוטה:
ניקח דף HTML פשוט:

```html
<!DOCTYPE html>
<html>
<head>
   <title>הדף הראשון שלי עם CSS</title>
</head>
<body>
   <h1>שלום, עולם!</h1>
   <p>זהו הדף הראשון שלי שבו אני לומד על CSS.</p>
</body>
</html>
```

הדף הזה יראה נחמד, אבל לא יהיה לו הרבה עיצוב. כל הטקסט יופיע בצבע שחור, הגופנים יהיו בסיסיים, וכל האלמנטים יהיו מיושרים שמאלה.

עכשיו נוכל להוסיף CSS כדי לשפר את הנראות!

---

## 3. איך מוסיפים CSS לדף HTML?

יש שלוש דרכים עיקריות להוסיף CSS לדף HTML:

1. **עיצוב בתוך תגית (Inline CSS):**  
   כאשר אנחנו מוסיפים עיצוב ישירות בתוך תגית ה-HTML באמצעות המאפיין `style`.
   
   לדוגמה, נוכל להוסיף צבע לכותרת כך:
   ```html
   <h1 style="color: blue;">שלום, עולם!</h1>
   ```

2. **עיצוב בתוך התגית `<style>` בתוך `<head>` (Internal CSS):**  
   נכתוב את חוקי ה-CSS בתוך תגית `<style>` בראש העמוד, תחת `<head>`.
   
   לדוגמה:
   ```html
   <style>
       h1 {
           color: blue;
       }
       p {
           font-size: 18px;
       }
   </style>
   ```

3. **עיצוב בקובץ חיצוני (External CSS):**  
   ניצור קובץ CSS נפרד (לדוגמה, `style.css`), ונקשר אותו לדף HTML באמצעות התגית `<link>` בתוך `<head>`.
   
   לדוגמה:
   ```html
   <link rel="stylesheet" href="style.css">
   ```

הדרך הנפוצה ביותר היא השימוש ב-**External CSS**, כיוון שזה מאפשר לשמור את כל חוקי העיצוב בקובץ נפרד, מה שמקל על ניהול קוד מסודר יותר.

---

## תרגול 1:

בואו ניצור דף HTML עם עיצוב פשוט. נתחיל עם עיצוב בצורת **Internal CSS** בתוך התגית `<style>`.

**משימה:**
- כתבו דף HTML שמכיל כותרת `<h1>` וטקסט `<p>`.
- השתמשו בתגית `<style>` כדי לשנות את צבע הכותרת ואת גודל הטקסט של הפסקה.

```html
<!DOCTYPE html>
<html>
<head>
   <title>הדף הראשון שלי עם CSS</title>
   <style>
       h1 {
           color: green;
       }
       p {
           font-size: 20px;
       }
   </style>
</head>
<body>
   <h1>שלום, עולם!</h1>
   <p>זהו הדף הראשון שלי שבו אני לומד על CSS.</p>
</body>
</html>
```

---

## 4. איך לשנות צבעים עם CSS?

CSS מאפשרת לנו לשנות את צבע הטקסטים, הרקעים, והגבולות.

## שינוי צבע טקסט:
הדרך הפשוטה ביותר לשנות צבע של טקסט היא באמצעות המאפיין `color`.

```css
h1 {
    color: blue;
}
```

## שינוי צבע רקע:
כדי לשנות את צבע הרקע של אלמנט, נשתמש במאפיין `background-color`.

```css
body {
    background-color: lightgray;
}
```

## איך בוחרים צבעים?
יש כמה דרכים להגדיר צבעים ב-CSS:
- **שמות צבעים באנגלית:** כמו `blue`, `red`, `green`.
- **קוד צבע הקסדצימלי (Hex Code):** צבע מוגדר במבנה של `#RRGGBB`. לדוגמה, `#FF0000` הוא אדום.
- **RGB:** מוגדר במבנה של `rgb(255, 0, 0)` לצבע אדום.
  
---

## תרגול 2:

עכשיו תנסו לשנות את הצבע של טקסט והרקע בדף שלכם.

**משימה:**
- הוסיפו חוק שמגדיר את צבע הכותרת `<h1>` לכחול.
- שנו את צבע הרקע של הדף ללבן.

---

## 5. שינוי גודל טקסט

כדי לשנות את גודל הטקסט, נשתמש במאפיין `font-size`. נוכל לקבוע את גודל הטקסט ביחידות שונות, כגון **פיקסלים** (px), **אחוזים** (%), או **ems**.

## דוגמה:
```css
p {
    font-size: 20px;
}
```

המשמעות היא שהטקסט שבפסקה יהיה בגודל 20 פיקסלים.

---

## תרגול 3:

- שנו את גודל הטקסט של הפסקה בדף שלכם ל-24px.

---

## 6. שינוי גופנים (Fonts)

CSS מאפשרת לנו לשנות את הגופנים של טקסטים בעמוד. באמצעות המאפיין `font-family` ניתן לקבוע איזה גופן יוצג על המסך. נוכל לבחור בין גופנים סטנדרטיים המותקנים על המחשב או להשתמש בגופנים מותאמים אישית דרך האינטרנט (למשל, Google Fonts).

## דוגמה לשינוי גופן:
```css
p {
    font-family: Arial, sans-serif;
}
```

במקרה זה, הגופן שנבחר לפסקה הוא **Arial**. אם הגופן הזה לא קיים במחשב, המחשב יבחר את הגופן החלופי הבא ברשימה, במקרה זה **sans-serif**.

## שימוש בגופנים מותאמים אישית:
ניתן גם להשתמש בגופנים מאתרים חיצוניים כמו Google Fonts. לדוגמה:
```html
<link rel="stylesheet" href="https://fonts.googleapis.com/css2?family=Roboto&display=swap">
```
לאחר שהוספנו את הקישור הזה לקובץ ה-HTML, נוכל להשתמש בגופן החדש כך:
```css
p {
    font-family: 'Roboto', sans-serif;
}
```

---

## תרגול 4:

- בחרו גופן חדש לשימוש בטקסטים שלכם, ונסו להוסיף אותו ל-HTML באמצעות Google Fonts.

---

## 7. מרווחים פנימיים וחיצוניים (Padding ו-Margin)

כשאנחנו עובדים עם CSS, לעיתים נרצה לשלוט על המרחק בין האלמנטים השונים בדף. קיימים שני סוגים של מרווחים:

1. **Padding** – המרווח הפנימי, כלומר, המרחק בין התוכן של האלמנט לגבולות שלו.
2. **Margin** – המרווח החיצוני, כלומר, המרחק בין האלמנט לגבולות של אלמנטים אחרים בדף.

## דוגמה:
```css
p {
    padding: 20px;
    margin: 10px;
}
```

במקרה הזה:
- ה-padding של הפסקה יהיה 20 פיקסלים, כך שיהיה רווח פנימי של 20 פיקסלים בין התוכן לגבולות האלמנט.
- ה-margin יהיה 10 פיקסלים, כך שיהיה רווח חיצוני של 10 פיקסלים מסביב לאלמנט.

---

## תרגול 5:

- הוסיפו מרווחים פנימיים (padding) ומרווחים חיצוניים (margin) לכותרת ולפסקה בדף שלכם.

---

## סיכום השיעור:

בשיעור זה למדנו את הבסיס של **CSS** וכיצד לשנות צבעים, גדלים, וגופנים בעזרת חוקים פשוטים. כמו כן, למדנו איך להוסיף מרווחים פנימיים וחיצוניים כדי לשפר את הנראות של האלמנטים בעמוד.

---

## המשך תרגול:

- נסו להוסיף עוד עיצובים משלכם ולהתנסות עם CSS על אלמנטים שונים בדף.  
- בדקו איך שינויים קטנים בצבעים, גופנים ומרווחים משפיעים על הנראות הכללית של האתר.

---

### קישורים

1. בחלק מהתמונות נעשה שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית.

הבסיס של CSS: איך לשנות צבעים, גדלים, גופנים, ולהוסיף עיצוב לדף HTML.

מבוא לעיצוב עם CSS

![קורס טכנולוגיות אינטרנט](/images/articles/iw/technology/coding-for-kids-4/1.jpg)

---

נושא מספר 4 ב-<a href="../coding-for-kids-0/" target="_blank">קורס תכנות לילדים</a>.

---

## תיאור השיעור: 
בשיעור זה נלמד כיצד ליצור ולנהל רשימות מסודרות ולא מסודרות באמצעות תגיות HTML. נבין מה ההבדלים ביניהן, מתי משתמשים בכל סוג, וכיצד נוכל לשלב אותן בעיצוב דפי אינטרנט בצורה ברורה ומסודרת.

## מטרות השיעור:
- הכרת תגיות רשימות מסודרות (`<ol>`) ורשימות לא מסודרות (`<ul>`).
- הבנה כיצד לשלב פריטים ברשימות באמצעות תגית `<li>`.
- יישום רשימות בתוך דפי HTML כדי להציג תוכן בצורה מסודרת.

## מהלך השיעור:

## 1. מבוא קצר: למה רשימות?

רשימות עוזרות לנו **לארגן מידע** בצורה ברורה. תחשוב כמה רשימות אתה פוגש ביום-יום: רשימת קניות, רשימת משימות, רשימת דברים שחשוב לזכור. גם באתרים, רשימות עוזרות לגולשים לסדר תוכן ולהפוך אותו לקל יותר להבנה. כשאנחנו משתמשים ב-HTML, יש לנו כלים מיוחדים כדי ליצור **רשימות מסודרות** ו**רשימות לא מסודרות**.

אז איך זה עובד? בוא נצלול לעולם של תגיות רשימות ב-HTML!

---

## 2. רשימות לא מסודרות: `<ul>`

הרשימה הראשונה שנכיר נקראת **רשימה לא מסודרת**. זה אומר שהפריטים ברשימה לא מופיעים לפי סדר מסוים – זה כמו כשאתה כותב רשימת קניות: הלחם לא חייב להיות ראשון, והחלב לא חייב להיות אחרון. כל פריט פשוט מופיע ברשימה.

כדי ליצור רשימה כזו ב-HTML, אנחנו משתמשים בתגית `<ul>`, שמשמעותה **unordered list** – כלומר רשימה לא מסודרת. כל פריט ברשימה צריך להיות מוגדר בתוך תגית `<li>`, שמייצגת **list item** (פריט ברשימה).

ככה זה נראה בקוד:

```html
<ul>
  <li>לחם</li>
  <li>חלב</li>
  <li>תפוחים</li>
</ul>
```

כשאתה כותב את הקוד הזה והדפדפן מציג אותו, כל פריט יוצג עם **סימון** (בדרך כלל נקודה או עיגול קטן):

- לחם
- חלב
- תפוחים

שמת לב? כל פריט ברשימה נפתח ב-`<li>` ונסגר עם `</li>`, וככה אנחנו מוודאים שהדפדפן יבין שמדובר בפריט ברשימה.

## **מתי נשתמש ברשימה לא מסודרת?**

רשימות לא מסודרות מתאימות כשאין חשיבות לסדר הפריטים. לדוגמה:
- רכיבים במתכון
- פריטים בתיק
- תכונות של מוצר

---

## 3. רשימות מסודרות: `<ol>`

בניגוד לרשימה לא מסודרת, רשימה **מסודרת** היא כזו שבה הפריטים מופיעים לפי סדר. זה אומר שהמיקום של כל פריט חשוב – בדיוק כמו רשימת משימות שצריך לבצע לפי סדר, או שלבים בהכנת מתכון.

כדי ליצור רשימה מסודרת, נשתמש בתגית `<ol>`, שמשמעותה **ordered list** – כלומר רשימה מסודרת. גם כאן כל פריט יסומן עם `<li>`, רק שהפעם, הדפדפן ימספר אוטומטית את הפריטים.

הנה דוגמה לרשימה מסודרת:

```html
<ol>
  <li>להכין את הבצק</li>
  <li>לאפות בתנור</li>
  <li>להגיש לשולחן</li>
</ol>
```

כשהקוד הזה מוצג בדפדפן, זה ייראה כך:

1. להכין את הבצק
2. לאפות בתנור
3. להגיש לשולחן

## **מתי נשתמש ברשימה מסודרת?**

רשימות מסודרות מתאימות כשיש חשיבות לסדר הפריטים, כמו:
- שלבים במתכון
- הוראות פעולה
- סדר עדיפויות במשימות

---

## השוואה בין רשימות מסודרות ולא מסודרות

כעת כשאנחנו מבינים את שני סוגי הרשימות, הנה דרך קלה לזכור מתי להשתמש בכל אחת:

- **רשימה לא מסודרת (`<ul>`):**  
  נשתמש כשלא חשוב באיזה סדר הדברים מופיעים. הרשימה תציג כל פריט עם סימון כמו נקודה או עיגול.

- **רשימה מסודרת (`<ol>`):**  
  נשתמש כשהסדר הוא חלק חשוב. הדפדפן ימספר את הפריטים באופן אוטומטי.

---

בוא נעצור כאן לתרגול. בשלב הזה, אני ממליץ לתרגל יצירת רשימות מסודרות ולא מסודרות באתר HTML משלכם. אחרי שתתרגלו, נמשיך ללמוד על איך לשלב רשימות בתוך רשימות וליצור מבנה מורכב יותר.

**תרגול:**  
1. צרו רשימה לא מסודרת של פריטים שאתם משתמשים בהם ביומיום.  
2. צרו רשימה מסודרת שמתארת שלבים לפעולה מסוימת, כמו הכנת כריך או סידור החדר.

---

## 4. סימונים מותאמים אישית לרשימות

עד כה, ראינו שרשימות מסודרות ולא מסודרות מגיעות עם סימנים ברירת מחדל (כמו נקודות עגולות או מספרים). אבל ב-HTML, יש לך אפשרות להתאים את הסימונים לרשימות שלך, ולהפוך את האתר שלך ליותר מותאם אישית ומעניין מבחינה עיצובית.

## 4.1 שינוי סוג הסימונים ברשימות לא מסודרות (`<ul>`)

ברשימה לא מסודרת, אתה יכול לשנות את סוג הסימנים שמופיעים ליד כל פריט. יש שלושה סוגי סימנים עיקריים שתוכל להשתמש בהם:

- **עיגול מלא (disc)**: הסימן ברירת המחדל לרשימה לא מסודרת.
- **עיגול ריק (circle)**: עיגול חלול שמשמש כאלטרנטיבה.
- **ריבוע (square)**: ריבוע קטן ליד כל פריט.

כדי לשנות את הסימן של רשימה, אנחנו משתמשים בתכונה `list-style-type` בתוך תגית `<ul>`. נסתכל על דוגמה:

```html
<ul style="list-style-type: circle;">
   <li>פריט ראשון</li>
   <li>פריט שני</li>
   <li>פריט שלישי</li>
</ul>
```

בדוגמה הזו, סימני העיגול של הרשימה לא מסודרת הוחלפו בעיגולים ריקים (circle). אפשר גם להחליף אותם לריבועים בעזרת:

```html
<ul style="list-style-type: square;">
   <li>פריט ראשון</li>
   <li>פריט שני</li>
   <li>פריט שלישי</li>
</ul>
```

**תרגול:**  
נסה לשנות את הסימנים של הרשימה שלך לכמה סוגים שונים וראה איך זה משפיע על עיצוב הדף!

---

## 4.2 שינוי הסימנים ברשימות מסודרות (`<ol>`)

גם ברשימות מסודרות אפשר לשנות את אופן הצגת המספרים. יש כמה אפשרויות מעניינות, כמו:

- **מספרים רגילים (1, 2, 3...)**: ברירת המחדל של רשימה מסודרת.
- **אותיות גדולות (A, B, C...)**: לשימוש באותיות במקום מספרים.
- **אותיות קטנות (a, b, c...)**: לשימוש באותיות קטנות.
- **ספרות רומיות גדולות (I, II, III...)**: מספרים בספרות רומיות.
- **ספרות רומיות קטנות (i, ii, iii...)**: אותן ספרות, אבל קטנות.

כדי לשנות את צורת הסימנים, משתמשים גם כאן בתכונה `list-style-type`:

```html
<ol style="list-style-type: upper-roman;">
   <li>פריט ראשון</li>
   <li>פריט שני</li>
   <li>פריט שלישי</li>
</ol>
```

בדוגמה הזו, כל פריט ברשימה מסודרת יוצג עם מספרים רומיים גדולים.

---

## 4.3 ביטול סימונים

לפעמים אנחנו לא רוצים כלל סימנים ברשימה (למשל אם אנחנו רוצים רשימה פשוטה בלי נקודות או מספרים). במקרה כזה, ניתן לבטל את הסימנים בעזרת הערך `none`:

```html
<ul style="list-style-type: none;">
   <li>פריט ראשון</li>
   <li>פריט שני</li>
   <li>פריט שלישי</li>
</ul>
```

בדוגמה הזו, הרשימה תיראה כמו רשימת טקסט רגילה ללא סימנים.

---

## 5. רשימות בתוך רשימות (רשימות מקוננות)

כעת, נלמד על מושג מעניין שנקרא **רשימות מקוננות**. רשימה מקוננת היא בעצם רשימה בתוך רשימה, שמשמשת כדי לארגן פריטים בצורה היררכית. לדוגמה, אפשר ליצור רשימה מסודרת שמתארת נושא כללי, ובתוכה רשימה לא מסודרת שתפרט נקודות משנה.

נראה דוגמה:

```html
<ol>
   <li>פריט ראשון
      <ul>
         <li>תת-פריט א</li>
         <li>תת-פריט ב</li>
      </ul>
   </li>
   <li>פריט שני</li>
</ol>
```

בדוגמה הזו, מתחת ל"פריט ראשון" יש רשימה לא מסודרת עם שני תתי-פריטים.

**תרגול:**  
נסה ליצור רשימה מקוננת משלך עם שילוב בין רשימה מסודרת ולא מסודרת. שים לב איך המבנה ההיררכי משפיע על הצגת המידע בדף.

---

## 6. סיכום: שימוש נכון ברשימות ב-HTML

בשלב הזה, למדנו את כל היסודות ליצירת רשימות ב-HTML: רשימות מסודרות ולא מסודרות, התאמת הסימונים, קינון רשימות ואפילו ביטול סימונים לחלוטין. הנה כמה נקודות מרכזיות שכדאי לזכור:

1. **רשימות לא מסודרות** (`<ul>`) מיועדות להצגת פריטים שאין להם סדר מסוים. ברירת המחדל היא סימונים של נקודות עגולות, אך אפשר לשנות אותם לעיגולים ריקים או ריבועים בעזרת התכונה `list-style-type`.

2. **רשימות מסודרות** (`<ol>`) משמשות להצגת פריטים לפי סדר מוגדר, כמו צעדים בתהליך או פריטים לפי חשיבות. אפשר לשנות את אופן הצגת הסימונים (מספרים, אותיות או ספרות רומיות) בעזרת התכונה `list-style-type`.

3. **רשימות מקוננות** מאפשרות לך להציג מבנה היררכי של מידע. זה כלי חשוב לארגון מידע בצורה מסודרת וברורה.

4. **התאמה אישית של סימונים** נותנת לך שליטה על איך הרשימות שלך נראות, מה שהופך את האתר שלך ליותר נגיש ומעניין מבחינה ויזואלית.

5. **ביטול סימונים** מתאים כשאתה רוצה להציג רשימה ללא סימונים כלל, מה שהופך אותה לטקסט "נקי" יותר.

---

## טיפים לשימוש נכון ברשימות

- השתמש ברשימות כדי לארגן מידע: זה יכול לעזור למשתמשים שלך להבין טוב יותר את התוכן בדף.
- אם יש לך יותר מדי פריטים ברשימה, שקול לפצל אותה לכמה רשימות קטנות יותר.
- השתמש ברשימות מקוננות כדי להראות קשרים היררכיים בין נושאים שונים.

**דוגמה מתקדמת**:
הנה דוגמה שמציגה שילוב של כל מה שלמדנו:

```html
<h2>תוכנית עבודה</h2>
<ol>
   <li>שלב ראשון: הכנת מסמכים
      <ul style="list-style-type: square;">
         <li>אישור חומרים</li>
         <li>הכנת דוחות</li>
      </ul>
   </li>
   <li>שלב שני: תכנון פרויקט</li>
   <li>שלב שלישי: ביצוע
      <ol style="list-style-type: lower-alpha;">
         <li>איסוף חומרים</li>
         <li>יישום בפועל</li>
      </ol>
   </li>
</ol>
```

בדוגמה הזו, יש לנו שילוב של רשימה מסודרת, רשימה מקוננת (לא מסודרת), ושימוש בסימונים מותאמים אישית (ריבועים ואותיות קטנות).

---

## תרגיל סיום
בנה עמוד HTML הכולל את הנושאים שלמדת: רשימות מסודרות, לא מסודרות, סימונים מותאמים אישית ורשימות מקוננות. נסה לשלב בין האפשרויות השונות וודא שהעמוד שלך נוח לקריאה וברור.

---


### קישורים

1. בחלק מהתמונות נעשה שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית.

יצירת רשימות מסודרות ולא מסודרות (<ul>, <ol>, <li>) ושימוש בהן.

רשימות וסימונים ב-HTML

![קורס טכנולוגיות אינטרנט](/images/articles/iw/technology/coding-for-kids-7/1.jpg)

---

נושא מספר 7 ב-<a href="../coding-for-kids-0/" target="_blank">קורס תכנות לילדים</a>.

---

## שיעור: עיצוב באמצעות קלאסים ו-id ב-CSS

## מבוא
במדריך זה נלמד על ההבדלים בין קלאסים (`class`) לבין `id` ב-CSS, ונראה כיצד ניתן להשתמש בהם כדי לעצב את הדף שלנו. ההבנה של השניים תסייע לנו לארגן ולשפר את עיצוב הדפים שלנו.

## חלק 1: הבנה של קלאסים (`class`) ו-id

1. **מהו קלאס (`class`)?**
   - קלאס הוא מאפיין שיכול להיות משויך למספר אלמנטים בדף. 
   - הוא משמש כדי לקבץ אלמנטים שונים שיש להם עיצוב דומה.

   **דוגמה לשימוש:**
   ```html
   <div class="button">לחץ כאן</div>
   <div class="button">לחץ כאן גם כאן</div>
   ```

2. **מהו `id`?**
   - `id` הוא מאפיין שמזהה אלמנט יחיד בדף. 
   - הוא לא יכול להופיע יותר מפעם אחת בעמוד.

   **דוגמה לשימוש:**
   ```html
   <h1 id="main-title">כותרת ראשית</h1>
   ```

3. **ההבדלים העיקריים:**
   - **כמות:** קלאס יכול להופיע בכמה אלמנטים, בעוד `id` ייחודי לכל אלמנט.
   - **שימוש:** קלאס נועד לעיצוב קבוצתי, בעוד `id` מיועד לעיצוב אלמנט יחיד או לגישה ישירה אליו באמצעות JavaScript.

## חלק 2: שימוש בקלאסים ו-id ב-CSS

1. **עיצוב עם קלאסים:**
   - כדי לעצב אלמנט עם קלאס, יש להשתמש בסימן `.` (ניקוד) לפני שם הקלאס בקובץ ה-CSS.

   **דוגמה:**
   ```css
   .button {
       background-color: blue;
       color: white;
       padding: 10px 20px;
       border: none;
       border-radius: 5px;
   }
   ```

2. **עיצוב עם `id`:**
   - כדי לעצב אלמנט עם `id`, יש להשתמש בסימן `#` (חוד) לפני שם ה-id בקובץ ה-CSS.

   **דוגמה:**
   ```css
   #main-title {
       font-size: 24px;
       text-align: center;
       color: darkblue;
   }
   ```

## חלק 3: דוגמה מעשית

1. **HTML:**
   ```html
   <div class="button">לחץ כאן</div>
   <div class="button">לחץ כאן גם כאן</div>
   <h1 id="main-title">כותרת ראשית</h1>
   ```

2. **CSS:**
   ```css
   .button {
       background-color: blue;
       color: white;
       padding: 10px 20px;
       border: none;
       border-radius: 5px;
       cursor: pointer;
       margin: 10px 0;
   }

   #main-title {
       font-size: 24px;
       text-align: center;
       color: darkblue;
   }
   ```

## חלק 4: תרגול

1. **תרגיל 1:**
   - צור קובץ HTML חדש.
   - הוסף מספר כפתורים עם קלאס `button`.
   - הוסף כותרת עם `id` בשם `main-title`.
   - עשה שימוש בעיצוב CSS עבור הכפתורים והכותרת.

2. **תרגיל 2:**
   - הוסף קלאס נוסף לדוגמה, כמו `highlight`, ושנה את צבע הרקע של אלמנטים אלה.

במדריך זה למדנו על ההבדלים בין קלאסים ו-id, ואיך לעצב באמצעותם ב-CSS. הבנה זו היא בסיסית להמשך העבודה עם CSS וליצירת אתרים מעוצבים ומסודרים.

---

## חלק 5: טיפים נוספים לשימוש בקלאסים ו-id

## 5.1. בחירת שמות טובים
- **קלאסים:**
  - בחר שמות קלאס שמתארים את התפקיד של האלמנט ולא את העיצוב שלו. לדוגמה, השתמש ב-`.button` במקום `.blue-button`. זה מסייע בשמירה על קוד נקי ואחיד.
  
- **id:**
  - השתמש בשמות ייחודיים וברורים. לדוגמה, במקום `#header1`, השתמש ב- `#main-header` כדי שתוכל להבין את משמעותו של ה-id בקלות.

## 5.2. הימנע משימוש מופרז ב-id
- ככל האפשר, השתדל להשתמש בקלאסים במקום ב-id, במיוחד כאשר אתה עובד עם אלמנטים שיכולים לחזור על עצמם בדף. קלאסים מאפשרים לעצב קבוצות של אלמנטים באופן קל יותר.

## 5.3. השפעת סדר העדיפויות
- כאשר אתה משתמש באותה תכונה עבור קלאס ו-id, תכונה שנמצאת ב-id תביס תכונה באותו שם שנמצאת בקלאס. זה נגרם בגלל סדר העדיפויות של CSS. לכן, אם יש לך קלאס ו-id עם אותו עיצוב, שים לב להשפעתם זה על זה.

## 5.4. שלבים לעיצוב מתקדם
- לאחר שלמדת את הבסיס, אתה יכול להרחיב את הידע שלך עם טכניקות מתקדמות כגון:
  - שימוש ב-**CSS Grid** ו-**Flexbox** לארגון תכנים בצורה מתקדמת.
  - שימוש ב-**CSS Variables** כדי לנהל ערכים חוזרים עליהם בעיצוב שלך בצורה נוחה.

## חלק 6: פרויקט סיום

## תיאור הפרויקט
כעת, יש לך את הכלים הנדרשים לעצב דף פשוט באמצעות קלאסים ו-id. הגיע הזמן להשתמש במה שלמדת וליצור פרויקט קטן!

## שלבי הפרויקט:
1. **צור דף HTML בסיסי:**
   - הכנס כותרת, מספר פסקאות, ותמונה.
  
2. **הוסף קלאסים ו-id:**
   - הוסף קלאסים לפסקאות כדי לעצב אותן.
   - השתמש ב-id עבור הכותרת ותמונה.

3. **עצב עם CSS:**
   - בחר צבעים, גופנים וגדלים.
   - שנה את המראה של הקלאסים וה-id כך שיתאימו לעיצוב שלך.

4. **בדוק את התוצאה:**
   - טען את הדף בדפדפן ובדוק שהעיצוב מתנהג כפי שהתכוונת.


## חלק 7: סיכום

בפרק זה, חקרנו את השימוש בקלאסים ו-id ב-CSS והבנו את החשיבות שלהם בעיצוב אתרים. למדנו גם טיפים לשיפור העבודה עם קלאסים ו-id, וכן כיצד ניתן לפתח פרויקטים פשוטים שמשתמשים במיומנויות הנלמדות. 

---


### קישורים

1. בחלק מהתמונות נעשה שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית.

הסבר על ההבדלים בין קלאסים (class) ו-id, וכיצד לעצב איתם ב-CSS.

Software